סעיף 8 לצו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967, סדרי דין ודיני ראיות.

(א)ועדת עררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות ובסדרי הדין, זולת אלה שנקבעו בצו זה, ותקבע את סדרי הדין שלה – בכפוף לסעיפים קטנים (ב) עד (ב2) – ובלבד שתובטח זכותו של כל עורר להופיע בפניה, כדי להביא את ראיותיו וטענותיו, או להיות מיוצג בפניה למטרה זו על־ידי עורך־דין.

(ב)ראש המינהל האזרחי רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בתקנות, לרבות קביעת מועדים לעררים והארכתם, פסיקת הוצאות ושכר לעדים ופסיקת הוצאות הדיון לטובת בעל דין או לטובת אוצר המינהל האזרחי, הכל באופן המבטיח לדעתו את הבאתן לידיעת הנוגעים בדבר, וכן הוא רשאי להורות על פרסומן. אולם אי־פרסום הוראה כל שהיא בדבר סדרי דין לא יגרע מחוקיות ההוראה.

(ב1)אין אדם חייב למסור, וועדת עררים לא תקבל, ראיה, אם מפקד צבאי הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב.

(ב2)בהליכים בפני ועדת עררים, רשאית הועדה לקבל ראיה, אף שלא בנוכחות העורר או בר־כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיינה בראיה או שמעה טענות, אף שלא בנוכחות העורר או בא־כוחו, שוכנעה, שגילוי הראיה לעורר או לבא־כוחו עלול לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב. הוראה זו אינה גורעת מכל זכות שלא למסור ראיה לפי סעיף קטן (ב1).

(ג)לוועדת עררים יהיו כל הסמכויות הדרושות בדבר הזמנת עדים והשבעתם, כפיית הופעה והצגת מסמכים ובזיון בית המשפט, הנתונות לבית משפט צבאי לפי הוראות סעיף 17 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 378), התש״ל–1970.

(ד)יו״ר הועדה יקבע את המקום לקיום דיוניה.

(ה)ועדת עררים רשאית להחליט בכל שלב מדיוניה לקיים את הדיונים בדלתיים סגורות.

(ו)יו״ר הועדה – או מי שיתמנה על־ידיו – ינהל את פרוטוקול ישיבות ועדת העררים בהן מובאות ראיות או מענות של צד להליכים.

(ז)המלצות ועדת עררים יינתנו בכתב וייחתמו על־ידי כל חבריה.

(ח)ועדת עררים חייבת לנמק המלצותיה, זולת החלטות ביניים.

(ט)המלצת ועדת עררים יכולה שתינתן פה אחד או ברוב דעות.

(י)המלצות ועדת העררים תועברנה למפקד כוחות צה״ל באזור.