סעיף 2 לתקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953, הכנסה כדי מחיה.

סכום הכנסה חודשית המספיק למחייתו של אדם והתלויים בו הוא סך הכל של הכנסות שיש לו ולתלויים בו והוא אינו פחות –

(1)לגבי נכה שיש לו בן משפחה שהוא ילד מ־95% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא ”י“ של הדירוג האחיד ושהרכב משפחתו הוא כמספר בני המשפחה של הנכה;

(2)לגבי נכה שאין לו בן משפחה שהוא ילד מ־86% מסך כל המשכורת כאמור.