סעיף 214ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], העברת מידע על פי הסכם בין־לאומי.

(א)על אף האמור בסעיפים 231 ו־234, המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין פרק זה (בפרק זה – המנהל) רשאי להעביר מידע לרשות מס במדינה זרה, בהתאם להסכם בין־לאומי, בכפוף לסייגים שבהסכם, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)לעניין העברת מידע ביוזמת המנהל – המידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת דיני המס שלה;

(2)לעניין העברת מידע בהתאם לבקשה של רשות מס של מדינה זרה, המנהל שוכנע בהתאם לבקשה שהמידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת דיני המס שלה;

(3)רשות המסים היתה רשאית לעשות שימוש באותו מידע לצורך אכיפת חוק מס; תנאי זה לא יחול לגבי מידע שנדרש לצורך יישום הסכם פטקא או הסכם יישום כהגדרתם בסעיף 135ב או לגבי מידע שהוא פרטי זיהוי של מקבל שירות לפי פרק ג׳ לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, הנדרש לצורך יישום הסכם בין־לאומי;

(4)בהסכם הבין־לאומי נקבע כי המדינה הזרה מחויבת בשמירת סודיותו של המידע ובאבטחתו;

(5)העברת המידע הותנתה בכך שרשות המס של המדינה הזרה תעשה שימוש במידע שיתקבל אך ורק לצורך אכיפת דיני המס שלה, לא תעבירו לגורם אחר באותה מדינה שלא לצורך אכיפת דיני המס שלה, ולא תעבירו למדינה אחרת.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יועבר מידע לרשות מס של מדינה זרה לפי הסכם בין־לאומי, אם העברת המידע עלולה לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל, בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת, בתקנת הציבור או בעניין חיוני אחר של מדינת ישראל, ורשאי המנהל לסרב לבקשה להעביר מידע לרשות מס של מדינה זרה לפי הסכם בין־לאומי, אם רשות המס של אותה מדינה נמנעה, בלא הצדק סביר, מהעברת מידע לפי ההסכם למנהל, או שלא קיימה תנאי אחר בהסכם.

(ג)לעניין העברת מידע בהתאם לבקשה של רשות מס של מדינה זרה, לצורך אכיפת דיני המס של אותה מדינה על תושב ישראל מסוים, המנהל יודיע לתושב ישראל כאמור על הכוונה להעביר מידע לגביו לפחות 14 ימים לפני העברת המידע, אלא אם כן רשות המס של המדינה הזרה ביקשה שלא להודיע כאמור.

(ד)הסמכה לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.