איזנקוט מציב ארבעה תנאים לשותפים לקואליציה שלו אחרי הבחירות

יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, פרסם במוצאי שבת הודעה ובה ארבעה עקרונות שכל שותף עתידי בממשלתו יידרש לקבל. הוא התחייב לפעול מיד למימוש מה שכינה רוב פרלמנטרי ברור נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי N12, איזנקוט קרא להקים ממשלה ציונית וממלכתית רחבה ככל האפשר, ואמר שיפעל לממש את הרוב שנוצר בהצבעה.

ארבעת התנאים, כפי שפירטה N12: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; מחויבות למגילת העצמאות; חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכל האזרחים; והכרה בחמאס כארגון טרור, לצד הצורך להשמיד את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות ברצועת עזה. "ג'רוזלם פוסט" דיווח שלדברי איזנקוט, כל חבר כנסת שיקבל את העקרונות האלה יוכל להצטרף לממשלתו.

מה אמר איזנקוט על התוצאות

הנוסח המלא של ההודעה הופץ בערוץ הטלגרם של הפרשן עמית סגל. הוא נפתח בהכרזה שספירת הקולות הסתיימה והבחירות הסתיימו. איזנקוט טוען בו שבכל דרך שבה קוראים את המספרים, רוב אזרחי ישראל, בפער של יותר מחצי מיליון קולות, הצביעו נגד מה שכינה ממשלת השבעה באוקטובר והשתמטות, ובעד שינוי. לדבריו, מדובר ברוב גם בקרב כלל האזרחים וגם בקרב הציבור הציוני המשרת.

הוא גם הודה, בלי לנקוב בשמות, שיש מי שפועלים להטיל ספק בתוצאה. בהתראת החדשות של ynet הובאה ההתחייבות המרכזית שלו: "אפעל למימוש הרוב הפרלמנטרי הברור באופן מיידי".

התוכנית לכנסת החדשה

ynet דיווח שאיזנקוט פירט את הצעדים שהוא מתכוון לנקוט אחרי השבעת הכנסת החדשה, שלפי האתר תתקיים בעוד פחות משבועיים. לפי ynet, הצעדים כוללים הקמת ועדת חקירה ממלכתית וביטול חוקי ההפיכה המשפטית, ולדברי האתר אלה רק חלק מהתוכנית. ynet ציטט אותו גם כאומר שנתוני ההצבעה מחייבים "מאמץ עליון" כדי למנוע בחירות נוספות.

רקע

בישראל ממשלות הן כמעט תמיד קואליציוניות, כי בדרך כלל אף מפלגה לא זוכה לבדה ברוב המושבים בכנסת. אחרי הבחירות המפלגות מנהלות משא ומתן כדי להרכיב גוש גדול מספיק להקמת ממשלה, והודעת עקרונות כזו היא דרך מקובלת של ראש מפלגה לסמן אילו שותפים מקובלים עליו.

הבחירות לכנסת התקיימו ב-28 באוקטובר 2026, לפי כיתוב תמונה ב"ג'רוזלם פוסט" שבה נראה איזנקוט עם חברי מפלגתו במטה הבחירות בתל אביב בזמן פרסום המדגמים.

ועדת חקירה ממלכתית היא הגוף החוקר הבכיר ביותר בחוק הישראלי, וחבריה ממונים בידי מערכת המשפט ולא בידי הממשלה. הדרישה להקים ועדה כזו לבדיקת האירועים סביב מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר היא נקודת מחלוקת חוזרת בפוליטיקה הישראלית. ההפיכה המשפטית היא חבילת החקיקה שקידמה ממשלת נתניהו כדי לשנות את סמכויות בתי המשפט ואת שיטת בחירת השופטים.

תנאי השירות נוגע באחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בחיים הציבוריים בישראל: הפטור משירות צבאי לגברים חרדים. ההתייחסות של איזנקוט להשתמטות בהודעתו מכוונת לוויכוח הזה. גם הדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולהתחייב למגילת העצמאות עשויה להיות מבחן שחלק מהמפלגות יתקשו לעמוד בו.

הנוסח השתנה בין הגרסאות

N12 תיקנה את הדיווח שלה זמן קצר אחרי פרסומו. בגרסה הראשונה תואר הרוב הפרלמנטרי כרוב שלטענת איזנקוט נוצר בבחירות. הנוסח המקורי נערך מאוחר יותר, ההסתייגות הוסרה, ונכתב פשוט על הרוב שנוצר בהצבעה.

מה הדיווחים אינם אומרים

אף אחד מהדיווחים לא מציין את מספר המושבים של המפלגות או של הגוש שלדברי איזנקוט מתנגד לנתניהו, ולכן גודל הרוב שהוא טוען לו בכנסת אינו ידוע. הדיווחים לא מפרטים אילו מפלגות הוא מצפה שיקבלו את ארבעת העקרונות, ואילו לדעתו ייפסלו בגללם. אין בהם תגובה של נתניהו, של הליכוד או של ראשי מפלגות אחרים. ynet כותב שוועדת החקירה וביטול חוקי ההפיכה הם רק חלק מהתוכנית, אבל שאר הצעדים לא מפורטים בחומר הזמין. ההודעה גם לא מסבירה איך איזנקוט מתכוון לקבל את המנדט להרכבת הממשלה.