חילות הים של ישראל ויוון תרגלו הטבעת כלי שיט עוין בתרגיל משותף

חילות הים של ישראל ויוון קיימו תרגיל משותף בים התיכון, ומפקדי שני החילות הובילו אותו, כך לפי הודעה שפרסם צה"ל ב-X. לדברי צה"ל, הצוותים המשתתפים תרגלו איתור וטיפול באיומים בים, פעלו יחד ככוח משימה משולב אחד והטביעו בירי טילים כלי שיט שהוגדר עוין.

גם "ג'רוזלם פוסט" דיווח על התרגיל, ותיאר אותו כתרגיל שהתמקד בתרחישים מבצעיים, ובהם הטבעת ספינות עוינות. צה"ל הציג את האימון כדרך להעמיק את שיתוף הפעולה המעשי בין שתי המדינות ולבנות יכולת משותפת להתמודד עם איומים מתפתחים, תוך שמירה על נתיבי שיט בטוחים ופתוחים.

מי השתתף

מהצד הישראלי השתתף חיל הים. חיל הים הוא חלק ממבנה הפיקוד של צה"ל, לצד כוחות היבשה וחיל האוויר, ואינו זרוע נפרדת. דוברות צה"ל מפרסמת דרך קבע ברשתות החברתיות דיווחים על אימונים ופעילות מבצעית, ושם הודיעה לראשונה גם על התרגיל הזה.

השותף היווני היה חיל הים היווני, ששמו הרשמי באנגלית הוא Hellenic Navy. "Hellenic" הוא הכינוי שבו יוון מכנה את עצמה בהקשרים רשמיים, והוא מופיע לעתים קרובות בשמות מוסדות המדינה היווניים. לדברי צה"ל, מפקדי שני חילות הים הובילו את התרגיל יחד, מה שמעיד שהוא התקיים ברמת החילות עצמם ולא ברמת יחידה בודדת.

מה תרגלו הצוותים

הודעת צה"ל מונה שלושה רכיבים עיקריים באימון. הראשון היה זיהוי ונטרול איומים ימיים, קטגוריה רחבה שבמונחים ימיים יכולה לכלול כל דבר, מכלי שיט עוינים על פני המים ועד סכנות אחרות המתקרבות לספינות או לחופים. ההודעה לא פירטה אילו סוגי איומים נדמו.

הרכיב השני היה שיט ככוח משימה משותף. כוח משימה הוא התארגנות זמנית של ספינות לצורך משימה מסוימת. כדי לפעול ככוח משולב, חילות הים צריכים לחלוק תקשורת, נהלים והסדרי פיקוד, כך שכלי שיט ממדינות שונות יוכלו לתמרן ולהגיב יחד.

הרכיב השלישי, וזה שהודגש בכותרת של "ג'רוזלם פוסט", היה ירי טילים חי להטבעת מטרה שהוגדרה כספינת אויב. צה"ל לא מסר מה הייתה המטרה ובאילו כלי נשק נעשה שימוש.

המטרה המוצהרת

בפוסט הציג צה"ל את התרגיל כחיזוק לשיתוף הפעולה המבצעי בין ישראל ליוון. הוא קשר את התרגיל לשתי מטרות: שיפור היכולות המשותפות להתמודד עם איומים מתפתחים, ושמירה על הביטחון ועל חופש השיט. חופש השיט הוא העיקרון שלפיו ספינות מסחר וספינות אחרות רשאיות לנוע במים בינלאומיים בלי הפרעה, והוא חוזר שוב ושוב באופן שבו חילות ים מתארים את משימותיהם בימים עמוסים כמו הים התיכון.

ההודעה לא ציינה מדינה, ארגון או אירוע מסוים כאיום שהתרגיל נועד להתמודד איתו, וגם הדיווח הזה אינו מייחס לו איום כזה.

היכן הדיווחים נבדלים

שני הדיווחים תואמים ברובם, אבל יש ביניהם הבדל אחד בפרטים. הודעת צה"ל מדברת על הטבעת כלי שיט עוין אחד. הכותרת של "ג'רוזלם פוסט" מדברת על הטבעת ספינות עוינות, בלשון רבים. מהחומר הזמין לא ברור אם בתרגיל הוטבעה מטרה אחת או יותר.

גם התזמון ראוי לתשומת לב. הפוסט של צה"ל פורסם ראשון, והדיווח ב"ג'רוזלם פוסט" הגיע למחרת בבוקר. הפריט ב"ג'רוזלם פוסט", כפי שהוא זמין, כולל בעיקר כותרת ותמונת ארכיון של ספינת סיור של חיל הים מול חיפה, ולכן הוא מוסיף מעט מאוד פרטים עצמאיים מעבר לגרסת צה"ל.

מה הדיווחים אינם מציינים

• המועד או המועדים שבהם התקיים התרגיל, בנפרד מהמועד שבו הודיעו עליו.
• היכן בים התיכון נערך התרגיל, והאם קרוב יותר למים של ישראל או של יוון.
• כמה ספינות, כלי טיס ואנשי צוות מכל חיל ים השתתפו, ואילו כלי שיט היו מעורבים.
• איזו מטרה הוטבעה, באילו טילים נעשה שימוש, והאם הוטבע כלי שיט אחד או כמה.
• האם היה זה אירוע חד-פעמי או חלק מסדרה קבועה של תרגילים בין שני חילות הים.
• תגובה כלשהי של חיל הים היווני או של ממשלת יוון. הגרסה הזמינה מגיעה מהצד הישראלי.