האופוזיציה שוקלת בחירה ישירה לראשות הממשלה אחרי בחירות ללא הכרעה

מפלגות הגוש המתנגד לראש הממשלה בנימין נתניהו שוקלות חקיקה שתאפשר לבחור את ראש הממשלה בבחירה ישירה, בנפרד מההצבעה לכנסת. "טיימס אוף ישראל" דיווח, בהסתמך על דיווחים בתקשורת העברית, שהמטרה היא להקים ממשלת מיעוט שאינה תלויה בתמיכת המפלגות הערביות.

הרעיון עלה ימים ספורים אחרי שהבחירות ביום שלישי הותירו את מחנה נתניהו ואת יריביו בלי רוב בכנסת. גם "ג'רוזלם פוסט" דיווח שהאופוזיציה שוקלת בחירה ישירה לראשות הממשלה. העיתון תיאר את המהלך כהחייאה של השיטה, והציג אותו כדרך לשבור את הקיפאון בלי לפזר את הכנסת.

למה הבחירות הסתיימו בתיקו

בבחירות ב-27 באוקטובר 2026 נבחרו 120 חברי הכנסת. בשיטה הנוכחית הבוחרים מצביעים לרשימות מפלגתיות ולא לראש ממשלה. אחרי ההצבעה, המועמד צריך להרכיב קואליציה של מפלגות שזוכה לתמיכה בכנסת.

לפי "טיימס אוף ישראל", חוק יסוד: הממשלה קובע שממשלה המבקשת להיכנס לתפקידה צריכה לזכות קודם באמון הכנסת, שבה 120 מושבים. חוק היסוד הזה מסדיר את הרכבת הממשלה. כשאף צד אינו משיג רוב, הדרישה הזאת עלולה להשאיר את המדינה בלי דרך ברורה להקמת ממשלה חדשה.

מה תשנה בחירה ישירה

ההצעה שעל הפרק תפריד בין בחירת ראש הממשלה לבחירת הכנסת. כפי ש"טיימס אוף ישראל" תיאר זאת, מועמד שינצח בבחירה ישירה לראשות הממשלה יוכל בתיאוריה להקים ממשלת מיעוט, כלומר ממשלה שמכהנת בלי רוב של חברי כנסת מאחוריה.

נראה שזה מה שהופך את הרעיון למושך בעיני האופוזיציה כעת. לפי "טיימס אוף ישראל", מטרת הגוש היא להגיע לשלטון בלי להישען על תמיכת המפלגות הערביות.

"ג'רוזלם פוסט" מוסיף מרכיב נוסף: את השינוי אפשר יהיה לבצע בלי לפזר את הכנסת הנוכחית. המשמעות היא הימנעות מבחירות נוספות, אבל הקטע הזמין מהדיווח אינו מסביר איך זה אמור לעבוד בפועל.

מי בגוש האופוזיציה

"טיימס אוף ישראל" ליווה את הדיווח בתמונה משולבת של חמישה מבכירי המחנה המתנגד לנתניהו: יאיר לפיד, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, גדי איזנקוט ויאיר גולן. הדיווחים אינם מציינים מי מהם, או איזו מפלגה, מקדם את ההצעה, וגם לא אם כולם תומכים בה.

הצעה שנתניהו קידם בעבר

הרעיון אינו חדש בפוליטיקה הישראלית. "טיימס אוף ישראל" ציין שנתניהו עצמו קידם תוכנית דומה אחרי הבחירות הלא מוכרעות של מרץ 2021, כשניסיונותיו להרכיב קואליציה נתקעו.

התיאור של "ג'רוזלם פוסט" את התוכנית כהחייאה משקף את העובדה שבחירה ישירה לראשות הממשלה כבר עלתה בעבר בדיון הפוליטי בישראל. ההצעה הנוכחית תציב את האופוזיציה בעמדה של מי שמקדם מנגנון שהעדיף בעבר המנהיג שהיא מנסה להחליף.

מה הדיווחים אינם אומרים

שני הדיווחים מתארים את ההצעה כנמצאת בבחינה, לא כהחלטה. אף אחד מהם אינו מביא נוסח של הצעת חוק, לוח זמנים להגשתה או את מספר חברי הכנסת שיתמכו בה. מהחומר לא ברור אם יש כיום לאופוזיציה רוב להעביר חוק כזה, ואיך יוחל חוק שמשנה את שיטת בחירת ראש הממשלה על תוצאות בחירות שכבר התקיימו.

הדגשים בדיווחים גם שונים. "טיימס אוף ישראל" מתמקד בהקמת ממשלת מיעוט בלי המפלגות הערביות, ו"ג'רוזלם פוסט" מדגיש את ההימנעות מפיזור הכנסת. הנקודות אינן סותרות זו את זו, אבל אף דיווח אינו מאשר את הפרט שמופיע בדיווח השני.

לבסוף, הדיווחים אינם כוללים תגובה רשמית מראשי האופוזיציה שהוזכרו, ממחנה נתניהו או מהמפלגות הערביות, שתפקידן מרכזי בחישוב. "טיימס אוף ישראל" מייחס את הטענה המרכזית לתקשורת העברית ולא למקורותיו שלו.