פיץ' השאירה את דירוג A של ישראל באופק שלילי והזהירה מקיפאון אחרי הבחירות

סוכנות דירוג האשראי פיץ' השאירה את דירוג "A" של ישראל באופק שלילי אחרי הבחירות לכנסת השבוע. הסוכנות נימקה זאת בחשש שאחרי ההצבעה תבוא תקופה ארוכה של אי-ודאות פוליטית ושל ממשלת מעבר. "טיימס אוף ישראל" דיווח שהסוכנות תיארה את הזירה הפוליטית כ"מפולגת", וקבעה שהסכנה לממשלה בלי רוב תואמת את הדירוג שכבר ניתן לישראל.

ב-ynet הופיע ניסוח חריף יותר מתוך הערכת הסוכנות. לפי מבזק של ynet, פיץ' אמרה בתגובה לתוצאות הבחירות שהכלכלה עלולה להיקלע לשיתוק. המבזק לא מסר פרטים נוספים מעבר לאזהרה הזאת.

מה פיץ' צופה במגעים להרכבת הקואליציה

ממשלה בישראל קמה על בסיס קואליציה של מפלגות שיש להן יחד רוב בכנסת, כלומר 61 מנדטים. פיץ' אמרה שהיא רואה סיכון שלא תתגבש קואליציה יציבה שתגיע למספר הזה, לפי "טיימס אוף ישראל".

הסוכנות הלכה רחוק יותר ושרטטה את התרחיש שנראה לה הסביר ביותר. לדבריה, הכנסת תתפזר בתחילת ינואר והבחירות הבאות ייערכו בתחילת אפריל. פירוש הדבר מערכת בחירות נוספת חודשים ספורים אחרי זו שהסתיימה.

עד שממשלה חדשה מושבעת, ישראל מנוהלת בידי ממשלת מעבר: הממשלה היוצאת ממשיכה לנהל את המדינה, אבל יכולתה להוביל מהלכים גדולים חדשים מוגבלת. תקופת מעבר ארוכה עלולה לעכב החלטות כמו העברת תקציב או אישור רפורמות גדולות, ובדיוק עיכובים כאלה סוכנויות הדירוג בוחנות מקרוב.

למה האופק חשוב

דירוג אשראי הוא הערכה של סוכנות לגבי הסיכוי שלווה, במקרה הזה מדינת ישראל, יחזיר את חובותיו. הדירוג של ישראל בפיץ' הוא "A". האופק שמוצמד לדירוג מאותת לאן הסוכנות סבורה שהוא עשוי לזוז. אופק שלילי אומר שפיץ' רואה אפשרות ממשית להוריד את הדירוג, אף שעדיין לא עשתה זאת.

ההשלכות חורגות מהקופה הציבורית. כפי שציין "טיימס אוף ישראל", דירוג נמוך יותר מייקר את האשראי לא רק לממשלה אלא גם לעסקים ולמשקי בית, כי המלווים נוטים לתמחר הלוואות לפי איתנות האשראי של המדינה.

החוב כלחץ המרכזי

הפוליטיקה אינה הגורם היחיד בעיני פיץ'. הסוכנות אמרה שהיא צופה שהחוב הממשלתי של ישראל ביחס לגודל הכלכלה ימשיך לעלות במתינות. פיץ' הגדירה את היחס הזה כאחת הסיבות העיקריות לכך שהאופק נשאר שלילי, כך דיווח "טיימס אוף ישראל".

בשורה התחתונה, המסר של הסוכנות הוא שהחוב העולה והתמונה הפוליטית הלא יציבה מחזקים זה את זה. ממשלה שלא מצליחה לקום, או ממשלה שמתפקדת רק כממשלת מעבר, מתקשה לקבל את החלטות התקציב שיכולות להאט את גידול החוב.

במה נבדלים שני הדיווחים

שני הדיווחים אינם סותרים זה את זה, אבל כל אחד מדגיש חלק אחר בהערכה. המבזק של ynet פתח באזהרה מפני שיתוק כלכלי. "טיימס אוף ישראל" התמקד בהחלטת הדירוג עצמה, בחשבון הקואליציוני ובמגמת החוב, ולא הזכיר את המילה שיתוק. האזהרה מפני שיתוק, כפי שהיא מובאת כאן, נשענת על המבזק הקצר של ynet בלבד.

מה הדיווחים אינם אומרים

אף אחד מהדיווחים לא מביא את תוצאות הבחירות, את מספר המנדטים של כל מפלגה או את המפלגות שעשויות לנסות להרכיב קואליציה. אף אחד מהם לא נוקב בשמו של ראש הממשלה המכהן ולא מתאר את מצב המגעים הקואליציוניים.

הדיווחים גם לא מציינים נתון של החוב ביחס לתוצר, מועד לבדיקה הבאה של פיץ', או תנאים מסוימים שיובילו את הסוכנות להוריד את הדירוג או להחזיר את האופק ליציב. אין תגובה ממשרד האוצר, מבנק ישראל או מאף מפלגה. שני הדיווחים לא עוסקים בשאלה אם סוכנויות דירוג אחרות פרסמו אזהרות דומות.