פנחס שדה

פנחס שדה נולד ב-1929 בלבוב

פנחס שדה נולד בשם פנחס פלדמן בלבוב, אז בשטח פולין, ב-1929. משפחתו עלתה לארץ ישראל ב-1934 והשתקעה בתל אביב. לאחר מכן התחנך בתל ליטוינסקי ובקיבוץ שריד, שם עבד גם כרועה צאן.

ב-1947 עבר לירושלים ופרסם שירים ומסות בכתבי עת. במלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקה בקרבות ירושלים. אחרי המלחמה עבד במלאכות שונות ושהה בלונדון.

ספר שיריו הראשון, ״משא דומה״, יצא ב-1951. ב-1958 יצא הרומן האוטוביוגרפי ״החיים כמשל״, וב-1967 הרומן ״על מצבו של האדם״. ספרו ״התמסרות״ מ-1973, שהתבסס על מכתבי אהבה שכתבה לו נערה, עורר מחלוקת.

הוא כתב גם סיפורים לילדים וקומיקס לעיתון ״הארץ שלנו״ בשמות עט כמו יריב אמציה. משנות ה-80 אסף וערך סיפורים חסידיים, סיפורי עם ותפילות יהודיות. ב-1990 זכה בפרס ביאליק.

שדה נפטר מסרטן הריאות בירושלים ב-1994 ונקבר בהר המנוחות.