יצחק בן צבי

יצחק בן-צבי היה היסטוריון, ממנהיגי תנועת העבודה ונשיאה השני של מדינת ישראל, מ-1952 ועד מותו ב-1963.

1884 עד 1963נשיאה השני של מדינת ישראלייסוד מכון בן-צביחקר קהילות ישראלהשתתפות בייסוד ״בר גיורא״ ו״השומר״

נולד: 24 בנובמבר 1884, פולטבה
נפטר: 23 באפריל 1963, ירושלים
עיסוק: פוליטיקאי, היסטוריון, סופר, חוקר עדות ישראל
מפלגה: מפא"י
השכלה: הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת איסטנבול, אוניברסיטת קייב
ייסד: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח (1947)

יצחק בן צבי נולד ב-1884 בפולטבה

יצחק בן-צבי נולד ב-1884 בפולטבה שבאימפריה הרוסית, בשם יצחק שימשלביץ. הוא היה בנו הבכור של צבי שימשלביץ, סופר ועסקן ציוני. אחיו היה הסופר אהרן ראובני ואחותו הייתה המשוררת שולמית קלוגאי.

הוא למד ב״חדר״ ואחר כך בגימנסיה בעירו, ולאחר מכן למד מדעי הטבע באוניברסיטת קייב. עם דב בר בורוכוב ייסד את מפלגת ״פועלי ציון״ ברוסיה. לאחר שנמצא נשק בבית אביו ב-1906, הוגלו הוריו לסיביר.

ב-1907 השתקע ביפו והיה ממייסדי ארגון המחתרת ״בר גיורא״, ומאוחר יותר של ״השומר״. עם רחל ינאית, שנישא לה ב-1918, השתתף בייסוד הגימנסיה העברית רחביה בירושלים. הוא למד משפטים באיסטנבול, וב-1915 גירשו אותו השלטונות העות׳מאניים למצרים, ומשם יצא לניו יורק.

ב-1919 היה ממייסדי מפלגת אחדות העבודה. כחוקר עסק בקהילות ישראל, בעיקר בעדות המזרח, בקהילות הספרדיות ובשומרונים, וב-1947 ייסד את מכון בן-צבי. הוא היה מחותמי מגילת העצמאות וכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא״י.

ב-1952 נבחר לנשיאה השני של מדינת ישראל, ונבחר לתפקיד 3 פעמים. בנו אלי נפל במלחמת העצמאות ב-1948. הוא נפטר בעת כהונתו ב-1963.