תקנות2011הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות משק הדלק (קידום התחרות) (כללים לעניין התקני תדלוק אוטומטיים כלליים), התשע״ב–2011, הגדרות.
1. הגדרות
בתקנות אלה –
”בעל מפרט“ – מי שהוא בעל זכויות קניין רוחני במפרט;
”בעל תחנת תדלוק“ – כהגדרתו בסעיף 7א לחוק;
”המנהל“ – מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות (להלן – המשרד);
”הסכם תדלוק“ – הסכם עם חברת דלק או מי מטעמה למכירת דלק באמצעות התקן תדלוק אוטומטי;
”התקן תדלוק אוטומטי“ – כהגדרתו בסעיף 7(א) לחוק;
”התקן תדלוק אוטומטי כללי“ – כהגדרתו בסעיף 7(א) לחוק;
”התקן תדלוק ברכב“ – רכיבי התקן תדלוק אוטומטי, המותקנים בכלי הרכב;
”התקן תדלוק משויך“ – התקן תדלוק אוטומטי המאפשר רכישת דלק מחברת דלק מסוימת בלבד, או בהסכמתה;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מידע“ – זיהוי הלקוח, כלי הרכב, סוג הדלק שרכש, הכמות, מקום הרכישה ומועד הרכישה;
”מעבדה מוסמכת“ – כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997;
”מפרט“ – מסמך, העומד לרשות הציבור בתנאים שאישר המנהל לפי תקנה 3, והמגדיר דרישות טכניות ופונקציונליות שעל התקן תדלוק אוטומטי כללי לעמוד בהן, ובכלל זה יכול שיכלול דרישות חומרה, תוכנה ותקשורת, וכן תהליכי הצפנה ופענוח, הנדרשים לשם הבטחת האפשרות לרכוש דלק מכל חברת דלק המוכרת דלק באמצעות התקן תדלוק אוטומטי כללי, בין אם ההתקן שייך לאותה חברת דלק או הותקן על ידה ובין אם לאו;
”פרוטוקול“ – מבנה נתונים ודרך התקשרות אלקטרונית, המשמשים להעברת מידע בין רכיבים של התקן תדלוק אוטומטי;
”לקוח“ – מי שבכלי הרכב שלו מותקן התקן תדלוק אוטומטי כללי;
”קורא“ – רכיבי התקן תדלוק אוטומטי, המותקנים בתחנת התדלוק;
”קורא כללי“ – קורא של התקן תדלוק אוטומטי כללי;
”תקן“ – כמשמעותו בחוק התקנים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות משק הדלק (קידום התחרות) (כללים לעניין התקני תדלוק אוטומטיים כלליים), התשע״ב–2011 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.