דילוג לתוכן הראשי

חוק2023

סעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, הגדרות.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: הגדרות

1. הגדרות

תיקון: תשפ״ד

בחוק זה –

”אבטחת מידע“ – כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות;

”אישור“ – אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם או שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי סימן ד׳ לפרק ב׳;

”אמצעי שליטה“, ”הון עצמי“ ו”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך;

”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”הרשאה לחיוב“, ”הרשאת גישה לחשבון“, ”חשבון תשלום“, ”לקוח“, ”מוטב“, ”מנהל חשבון תשלום למשלם“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ ו”שירותי כספומט“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי);

”בנק הדואר“ – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר; לעניין הגדרה זו, ”החברה“, ”השירותים הכספיים“ ו”החברה הבת“ כהגדרתם בסעיפים 1 ו־88יא לחוק האמור, בהתאמה;

”בעל עניין מהותי“, בתאגיד – מי שמחזיק יותר מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;

”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן אשראי“ – מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי“ – מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי;

”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”גוף מוסדי“ – מבטח או חברה מנהלת;

”גוף מנהל“ – גוף כמפורט להלן:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בנק הדואר;

(3)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי סעיף 24(ח)(1), ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(5)גוף אחר שקבע השר לפי סעיף 24(ח)(2);

”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות;

(2)לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3)לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון –

(א)לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח;

(ב)לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(4)לעניין הרשות – הוראות הניתנות לפי סעיף 43(ב);

(5)לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 88יד לחוק הדואר;

”היקף פעילות קטן“, לעניין מנהל חשבון תשלום – כמפורט להלן:

(1)לעניין בנק או תאגיד עזר – שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי סעיף 37(א)(1); לעניין הגדרה זו, ”שווי נכסים“ –

(א)של בנק שאינו בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(ב)של בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר;

(ג)של תאגיד עזר – שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(2)לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי סעיף 37(א)(2);

(3)לעניין חברת תשלומים – סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ב), וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ב);

(4)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ג); לעניין הגדרה זו, ”צבר אשראי“ – כהגדרתו בסעיפים 11א ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לפי העניין, ו”צבר פיקדונות“ – כהגדרתו בסעיף 25א לחוק האמור;

”היתר שליטה“ – היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי סעיף 10;

”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל;

”חברת תשלומים“ – בעל רישיון שירותי תשלום;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הייעוץ“ – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

”חוק חדלות פירעון“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

”חוק מערכות תשלומים“ – חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות הגמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חוק שירות מידע פיננסי“ – חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021;

”חוק שירותי תשלום“ – חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”יוזם בסיסי“ – בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי;

”יוזם מתקדם“ – חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור;

”יוזם תשלום“ – יוזם בסיסי או יוזם מתקדם;

”כספים“ – הילך חוקי שהוצא לפי סעיף 41 לחוק בנק ישראל ומטבע חוץ;

”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;

”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;

(2)לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;

(5)לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(6)לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;

”מאסדר יוזם תשלום“ – מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;

(2)לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;

(5)לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(6)לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;

”מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם“ – מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין חברת תשלומים – הרשות;

(2)לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק בנק ישראל, למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי סעיף 61(ב) לחוק זה;

”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988;

”הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח;

”מנהל חשבון תשלום“ – מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב;

”מנהל חשבון תשלום למוטב“ – נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב;

”מנפיק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום;

”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 31;

”מערכת מבוקרת“, ”מערכת תשלומים“, ”מפעיל“ של מערכת תשלומים, ו”משתתף“ במערכת תשלומים – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים;

”מערכת ממשק למתן הוראות תשלום“ – מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי סעיף 35, שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(1);

”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ – מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים בסעיף 22(ד);

”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;

”נותן שירות זר“ – תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור;

”סולק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום;

”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 29;

”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי סעיף 28(ו);

”ספק“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי);

”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;

”רישיון“ – רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;

”רישיון ייזום בסיסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ב׳;

”רישיון שירותי תשלום“ – רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ב׳;

”הרשות“ – רשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;

”שירות ייזום בסיסי“ – כל אחד מאלה:

(1)ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון;

(2)ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון;

(3)ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון;

”שירותי תשלום“ – כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים בחלק ב׳ לתוספת השביעית:

(1)ניהול חשבון תשלום;

(2)הנפקה של אמצעי תשלום;

(3)סליקה של פעולת תשלום;

(4)שירות ייזום מתקדם;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), או תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;

”השר“ – שר האוצר.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר