תקנות2014הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים), התשע״ד–2014, חובת תשלום אגרה.
2. חובת תשלום אגרה
(א)המגיש ערר לבית דין, ישלם עם הגשתו לראשונה, את הסכום הנקוב בפרט 6 לתוספת לתקנות האגרות.
(ב)לא ייזקק בית דין לערר, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמגיש הערר פטור מתשלום האגרה.
(ג)ערר שלא שולמה בו אגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ד)אגרה שעל עורר לשלמה שלא בשעות הפעילות, לפי סימן ב׳ לפרק ה׳, לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע״ב–2012, תשולם ביום הראשון שאינו יום מנוחה שלאחר היום שבו הוגש ההליך, אלא אם כן החליט בית הדין על מועד אחר לתשלום האגרה.
(ה)נזקק בית דין לערר, והתברר כי לא שולמה האגרה כולה או חלקה תשלח מזכירות בית הדין לעורר דרישה לתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרה ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן אחר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את הערר וכל צו ביניים או צו ארעי יהיה בטל, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים), התשע״ד–2014 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.