הנוסח המלא של תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים), התשע״ד–2014, ב-8 סעיפים.

בתקנות אלה –

”בית דין“ – בית דין לעררים כהגדרתו בסעיף 13כב לחוק;

”קרובים“ – הורה, ילד, אח, ובן זוג של כל אחד מאלה;

”תקנות האגרות“ – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007.

(א)המגיש ערר לבית דין, ישלם עם הגשתו לראשונה, את הסכום הנקוב בפרט 6 לתוספת לתקנות האגרות.

(ב)לא ייזקק בית דין לערר, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמגיש הערר פטור מתשלום האגרה.

(ג)ערר שלא שולמה בו אגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.

(ד)אגרה שעל עורר לשלמה שלא בשעות הפעילות, לפי סימן ב׳ לפרק ה׳, לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע״ב–2012, תשולם ביום הראשון שאינו יום מנוחה שלאחר היום שבו הוגש ההליך, אלא אם כן החליט בית הדין על מועד אחר לתשלום האגרה.

(ה)נזקק בית דין לערר, והתברר כי לא שולמה האגרה כולה או חלקה תשלח מזכירות בית הדין לעורר דרישה לתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרה ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן אחר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את הערר וכל צו ביניים או צו ארעי יהיה בטל, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם.

(א)עורר הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב הערר, עם הבאתו לראשונה לבית דין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד אותו ערר, בצירוף מסמכים ותצהיר לאימות העובדות שבבקשה.

(ב)בתצהיר כאמור בתקנת משנה (א), יכלול העורר פרטים אלה:

(1)פירוט רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש קרוביו, אם הוא סמוך על שולחנם;

(2)הכנסתו ומקורותיה בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה;

(3)מועד כניסתו לישראל וסוג האשרה שקיבל, אם קיבל, ומועד מתן האשרה;

(4)מקום מגוריו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה, והתשלום ששילם בעד שהייתו במגורים כאמור;

(5)שכר הטרחה ששילם, או שסיכם על תשלומו לבא כוחו בהליך זה.

(ג)בית הדין רשאי לדרוש מהעורר להמציא מסמכים נוספים לשם אימות טענותיו כאמור בתקנה זו.

(ד)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שמתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור מאגרה, ואין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה – רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מטעמים שיירשמו.

(ה)לעניין תקנה זו, לא ייחשבו, כשלעצמן, הנסיבות המפורטות להלן כנסיבות חריגות המצדיקות פטור מאגרה:

(1)העובדה שאין למבקש קרובים בישראל;

(2)העובדה שאין בידי המבקש אשרה או רישיון המתירים לו לעבוד בישראל;

(3)החלטה קודמת של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה.

(ו)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ד), תשמש הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;

(2)הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.

הסתיים הטיפול בערר לפני תחילת הדיון בו לפי פרק ז׳ לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014, רשאי בית הדין להורות על החזרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור בתקנה 17 לתקנות האגרות.

על אגרה לפי תקנות אלה יחולו תקנות 12, 13, 19 ו־20(1) עד (6), (19), (20) ו־(22) לתקנות האגרות, בשינויים המחויבים.

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 22), התשע״א–2011, זולת אם פורסמו לאחר מכן.

תקנות אלה יחולו על עררים שיוגשו ביום תחילתן של תקנות אלה או לאחריו.

על אף האמור בתקנות אלה –

(1)ערר שהוגש בתוך 30 ימים מיום שנמחקה השגה של אותו עורר ובאותו עניין, בשל הפסקת פעילותן של ועדות ההשגה לזרים ופתיחת בית הדין לעררים – פטור מאגרה;

(2)ערר שהועבר מבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי סעיף 10(ג) לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 22), התשע״א–2011, פטור מאגרה אם העורר הוכיח כי שילם בפועל בבית המשפט לעניינים מינהליים את האגרה הנהוגה שם, כולה או חלקה.