תקנות1986הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986, חישוב התגמול בעד שירות חד־יומי.
2. חישוב התגמול בעד שירות חד־יומי
(א)התגמול בעד כל שירות חד־יומי המזכה בתגמול, שאדם שירת ברבעון, יחושב על בסיס ההכנסה שהיתה לו ברבע השנה שקדם לחודש האחרון שברבעון (להלן בתקנה זו – רבע השנה); חל פיצוי בחודש השני של רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד החודש הראשון בשיעור הפיצוי ואם הפיצוי חל בחודש השלישי של רבע השנה – תוגדל ההכנסה בעד החודשים הראשון והשני בשיעור הפיצוי שחל בחודש השלישי; חל פיצוי בחודש האחרון שברבעון, תוגדל ההכנסה בעד רבע השנה שחושבה כאמור בשיעור הפיצוי שחל בחודש האחרון שברבעון; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.
(ב)לא היתה לאדם הכנסה ברבע השנה או התגמול שחושב לפי האמור בתקנת משנה (א) קטן ממינימום התגמול, ישולם בעד כל שירות חד־יומי מינימום תגמול.
(ג)התגמול בעד שירות חד־יומי לא יעלה על מקסימום התגמול; היה הזכאי לתגמול עצמאי בחודש האחרון של רבע השנה, יחול עליו מקסימום התגמול שנקבע לעובד עצמאי.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.