הנוסח המלא של תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986, ב-5 סעיפים.

(א)זכאי לתגמול בעד שירות חד־יומי לפי סעיף 127סח(ג) לחוק, יתן לו צבא הגנה לישראל, בתום כל רבעון כמשמעותו בלוח י״א לחוק, אישור על מספר ימי שירות חד־יומי, שבעדם מגיע לו תגמול באותו רבעון.

(ב)האישור יינתן על גבי טופס מיוחד המיועד לשירות חד־יומי בלבד.

(א)התגמול בעד כל שירות חד־יומי המזכה בתגמול, שאדם שירת ברבעון, יחושב על בסיס ההכנסה שהיתה לו ברבע השנה שקדם לחודש האחרון שברבעון (להלן בתקנה זו – רבע השנה); חל פיצוי בחודש השני של רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד החודש הראשון בשיעור הפיצוי ואם הפיצוי חל בחודש השלישי של רבע השנה – תוגדל ההכנסה בעד החודשים הראשון והשני בשיעור הפיצוי שחל בחודש השלישי; חל פיצוי בחודש האחרון שברבעון, תוגדל ההכנסה בעד רבע השנה שחושבה כאמור בשיעור הפיצוי שחל בחודש האחרון שברבעון; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.

(ב)לא היתה לאדם הכנסה ברבע השנה או התגמול שחושב לפי האמור בתקנת משנה (א) קטן ממינימום התגמול, ישולם בעד כל שירות חד־יומי מינימום תגמול.

(ג)התגמול בעד שירות חד־יומי לא יעלה על מקסימום התגמול; היה הזכאי לתגמול עצמאי בחודש האחרון של רבע השנה, יחול עליו מקסימום התגמול שנקבע לעובד עצמאי.

לענין סעיף 127עד לחוק יראו כאילו הזכאי לתגמול בעד שירות חד־יומי ברבעון שירת ברציפות כל ימי השירות המזכים בתגמול בימים האחרונים של אותו רבעון.

הוראות תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), התשל״ח–1977, למעט תקנות 1, 5 ו־7, יחולו, בשינויים המחוייבים, על זכאי לתגמול בעד שירות חד־יומי.

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 62), התשמ״ו–1986 (ביום 1.4.1986), ואולם התגמול בעד שירות חד־יומי בשני הרבעונים הראשונים של שנת הכספים 1986 יחושב על בסיס ההכנסה שהיתה למשרת במילואים בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 1986.