Skip to main content

Regulations1986

Section 2 of תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986, חישוב התגמול בעד שירות חד־יומי.

2. חישוב התגמול בעד שירות חד־יומי

(א)התגמול בעד כל שירות חד־יומי המזכה בתגמול, שאדם שירת ברבעון, יחושב על בסיס ההכנסה שהיתה לו ברבע השנה שקדם לחודש האחרון שברבעון (להלן בתקנה זו – רבע השנה); חל פיצוי בחודש השני של רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד החודש הראשון בשיעור הפיצוי ואם הפיצוי חל בחודש השלישי של רבע השנה – תוגדל ההכנסה בעד החודשים הראשון והשני בשיעור הפיצוי שחל בחודש השלישי; חל פיצוי בחודש האחרון שברבעון, תוגדל ההכנסה בעד רבע השנה שחושבה כאמור בשיעור הפיצוי שחל בחודש האחרון שברבעון; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90.

(ב)לא היתה לאדם הכנסה ברבע השנה או התגמול שחושב לפי האמור בתקנת משנה (א) קטן ממינימום התגמול, ישולם בעד כל שירות חד־יומי מינימום תגמול.

(ג)התגמול בעד שירות חד־יומי לא יעלה על מקסימום התגמול; היה הזכאי לתגמול עצמאי בחודש האחרון של רבע השנה, יחול עליו מקסימום התגמול שנקבע לעובד עצמאי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring