סעיף 18 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024, סמכות הרכב הבוררים לתת סעד זמני.

(א)אם לא הסכימו הצדדים אחרת, רשאי הרכב הבוררים, לבקשת אחד הצדדים (בפרק זה – המבקש), ולאחר שנתן לשאר הצדדים להביע את עמדתם, לתת סעד זמני.

(ב)בפרק זה, ”סעד זמני“ – סעד לפרק זמן מוגבל, שניתן בכתב, בצורת פסק בוררות או בצורה אחרת, ושבו הרכב הבוררים מורה לצד, בכל עת לפני מתן פסק הבוררות הסופי כאמור בסעיף 40, לעשות אחד מאלה:

(1)לפעול לשמירת המצב הקיים או להשבת המצב לקדמותו, עד להכרעה בסכסוך;

(2)לנקוט פעולה שתמנע נזק להליך הבוררות או פגיעה בו, ובכלל זה הטייתו, או להימנע מנקיטת פעולה שעשויה לגרום לנזק או לפגיעה כאמור;

(3)לספק אמצעים לשמירת נכסים שבאמצעותם יהיה אפשר לבצע פסק בוררות שיינתן בעתיד;

(4)לשמר ראיות שעשויות להיות נוגעות לעניין ומהותיות ליישוב הסכסוך.