תקנות2026הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 145 לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, תחנות כיבוי אש.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים / סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש
145. תחנות כיבוי אש
לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
(1)בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה בתקנה 143 לעניין זמן התגובה;
(2)תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
(3)בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
(א)הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
(ב)הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
(ג)הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.