Regulations2026The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 145 of תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, תחנות כיבוי אש.
This section is in פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים / סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש
145. תחנות כיבוי אש
לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
(1)בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה בתקנה 143 לעניין זמן התגובה;
(2)תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
(3)בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
(א)הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
(ב)הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
(ג)הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.