סעיף 147 לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026, כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש.

(א)בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.

(ב)תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:

(1)את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א׳ לעניין: ”rescue and firefighting services“, לגבי ”training“;

(2)אימונים באש חיה (live fire drills), ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ (pressure-fed fuel fires), לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;

(3)אימון בביצועי אנוש (human performance), ובכלל זה עבודת צוות (team coordination).

(ג)לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:

(1)עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים (task resource analysis) שבספר העזר המבצעי;

(2)כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם (maximum capacity), ובכלל זה פריסת קווי מים (hand lines), סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;

(3)כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:

(א)עמידה בזמן התגובה כאמור בתקנה 143;

(ב)פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי תקנה 141(ב)(4).