הנוסח המלא של תקנות נמלי חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943, ב-6 סעיפים.

תקנות אלה תקראנה ”תקנות נמלי חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943“ [במקור: ”תקנות נמלי חיפה ויפו (מסי החסנה), 1943“], ותקבלנה תוקף ביום הראשון באפריל, 1943.

בתקנות אלה –

”מסירה ישירה“ מובנה מסירה שלפיה נמסרים טובין נפרקים – באישורו המוקדם בכתב של מנהל המכס המקומי ומנהל הנמל – מכלי שיט או סירת־פריקה לאורך הרציף במישרים למקבל המשלוח או למשרתו או לסוכנו;

”נמל“ פירושו נמל חיפה או נמל יפו;

”שבוע“ פירושו תקופה של שבעה ימים;

”משגור“ פירושו – יחידת טובין.

(1)בהתחשב עם הוראות חלק ג׳ [צ״ל: חלק ב׳] של התוספת לתקנות אלה, יוטלו אגרות החסנה, בשיעורים המפורטים בחלק א׳ של התוספת הנ״ל, על כל טובין המובאים או מוצאים או מועברים מכלי שיט או לכלי שיט דרך נמל והמוחסנים או מונחים בקרפיף של טרנזיט או באזור הערימה שבנמל.

(2)לצורך חישוב אגרות החסנה, יוחל במנין ימי ההחסנה של כל טובין שיובאו ביום בו נסתיימה פריקת מטענה של האניה [צ״ל: כלי השיט] בה יובאו באותו נמל.

(3)אגרות החסנה של טובין המיועדים ליצוא, שהחסנתם או הנחתם כאמור בתקנת משנה (1) נמשכת למעלה מעשרים וארבע שעות, ישולמו על כל חלק של מטענו של בעל הטובין החל מהיום שבו הוחסן או הונח אותו חלק במחסן או בשטח ההחסנה; לשם חישוב אגרות החסנה של טובין המיועדים ליצוא יראו את יום התחלת הטעינה של המטען האמור כיום האחרון להחסנתו.

במקרים מיוחדים יהא מותר למנהל הנמל ליתן הנחה בשעור של לא יותר מחמשים אחוזים למאה ממס ההחסנה שהוטל עפ״י תקנות אלה: בתנאי שלא תנתן הנחה כזאת כשהסך־הכל של אגרות החסנה מגיע בעד תקופה של פחות מעשרה ימים.

אם בעליו של טובין שהובאו בנמל והוחסנו או הונחו במחסן טרנזיט או באזור ערימה, לא פינה משם את סחורתו במשך התקופה של החסנת־חנם הניתנת לפי פסקה א׳ של חלק ב׳ מן התוספת לתקנות אלה, ומנהל הנמל סבור שטובין אלה גורמים או עלולים לגרום לצפיפות בנמל, רשאי מנהל הנמל לצוות כי הטובין יועברו לבית־טובין של המכס או למקום החסנה אחר שיאושר ע״י מנהל אגף המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר], וכל דמי סבלות נוספים או הוצאה אחרת שיהיו כרוכים בהעברה זו ישולמו ע״י מביא הטובין.

(1)רשות הנמלים רשאית להעניק – לפי בקשת הבעל, מקבל המשלוח או סוכנו של מקבל המשלוח של שום כלי־רכב של מנוע מועל – אפשרויות להתרת אריזתם, הרכבתם או הרכבתם החלקית של אותם כלי־רכב של מנוע בתחומי שטח הנמל.

(2)אגרות כדי סכום של 1.500 ל״י על כל כלי־רכב יהיו עשויים להגבות מן הבעל, או ממקבל־המשלוח, או מסוכנו של שום מקבל משלוח, של שום כלי־רכב של מנוע מועל, שבגינו הוענקו אותן אפשרויות, ואגרות אלה יהיו משתלמים נוסף על כל אגרות החסנה, העשויות להגבות מאותם כלי־רכב, לפי קביעותיה של פסקה א׳ מחלק א׳ של התוספת על הכללים האלה.

(3)נוסף לאגרה לפי תקנת משנה (2) תשולם בעד העברת כלי רכב ארוזים למקום המיועד לפתיחה ואיסוף החלקים או איסופם החלקי כאמור בתקנת משנה (1) אגרה בשיעור 2.200 ל״י לכל כלי רכב.

(4)נוסף לאגרת אחסנה לפי התוספת תשולם בעד החזקת רכב, כשצמיגיו מרוחקים מהקרקע, אגרה בשיעור של 2.750 לירות לכלי רכב.