חוק1982הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ה׳: הליכי המשפט / סימן ה׳: בירור האשמה
170. נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין
תיקון: [תשל״ה], [תשל״ה], תשע״ז־2 [152א(א–ג)]
(א)קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו־בר־עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
(ג)החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.