Law1982The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 170 of חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין.
This section is in פרק ה׳: הליכי המשפט / סימן ה׳: בירור האשמה
170. נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין
תיקון: [תשל״ה], [תשל״ה], תשע״ז־2 [152א(א–ג)]
(א)קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו־בר־עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
(ג)החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.
The text on this page is adapted from the entry חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.