חוק1965הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 125א לחוק הירושה, תשכ״ה–1965, הגדרות – סימן ה׳1.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו / סימן ה׳1: הליך חלופי לסילוק חובות מכספי העיזבון בלא מינוי מנהל עיזבון ושלא בידי היורשים
125א. הגדרות – סימן ה׳1
תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ג
בסימן זה –
”הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון“ – הליך לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות סימן זה;
”חוב חלוט“ – חיוב שהגיע מועד פירעונו וטרם שולם, והמועד להגשת ערעור לגביו חלף ולא הוגש ערעור או שהוגש ערעור ונדחה בהחלטה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור או שניתן לגביו פסק דין חלוט; בהגדרה זו, ”ערעור“ – לרבות ערר או השגה, לפי העניין;
”הממונה על הגבייה“ – כהגדרתו בפקודת המסים (גבייה), ולעניין המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – מנהל המרכז או עובד המרכז שהמנהל הסמיכו לעניין סימן זה;
”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף 125יא;
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”רשות“ – גוף שהוא נושה של מוריש, המנוי בתוספת הראשונה, לרבות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שהגיש הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה), לגבי נכס של מוריש.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הירושה, תשכ״ה–1965 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.