Skip to main content

Law1965

Section 125א of חוק הירושה, תשכ״ה–1965, הגדרות – סימן ה׳1.

This section is in פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו / סימן ה׳1: הליך חלופי לסילוק חובות מכספי העיזבון בלא מינוי מנהל עיזבון ושלא בידי היורשים

125א. הגדרות – סימן ה׳1

תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ג

בסימן זה –

”הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון“ – הליך לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות סימן זה;

”חוב חלוט“ – חיוב שהגיע מועד פירעונו וטרם שולם, והמועד להגשת ערעור לגביו חלף ולא הוגש ערעור או שהוגש ערעור ונדחה בהחלטה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור או שניתן לגביו פסק דין חלוט; בהגדרה זו, ”ערעור“ – לרבות ערר או השגה, לפי העניין;

”הממונה על הגבייה“ – כהגדרתו בפקודת המסים (גבייה), ולעניין המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – מנהל המרכז או עובד המרכז שהמנהל הסמיכו לעניין סימן זה;

”הסכום המרבי“ – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף 125יא;

”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”רשות“ – גוף שהוא נושה של מוריש, המנוי בתוספת הראשונה, לרבות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;

”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שהגיש הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה), לגבי נכס של מוריש.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הירושה, תשכ״ה–1965⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring