סעיף 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, המצאה לעורך דין.

(א)בית משפט או עורך־דין (להלן – השולח) רשאי להמציא כתב בי־דין בפקסמילה לעורך דין המייצג בעל דין (להלן – הנמען), ויראו אותו ככתב בי־דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שנתקיימו בו כל אלה:

(1)כתב בי־הדין נשלח בין השעות 08.30 ו־13.30 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע, שאינם ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, או ימי מנוחה שנקבעו בחיקוק; כתב בי־דין שנשלח ביום ו׳, ביום מנוחה או לאחר השעה 13.30, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו;

(2)מספר הפקסמילה של הנמען מופיע בכתב בי־הדין שהוגש לבית המשפט באותה תובענה או בנייר המכתבים המשרדי של עורך הדין;

(3)מספר העמודים של כתב בי־הדין אינו עולה על עשרה, ובסיום הכתוב בכל עמוד מופיעה חתימת השולח;

(4)לכתב בי־הדין צורף ”דף משלוח בפקסמילה“, שבו צוינו פרטי התיק, פרטי השולח כולל כתובתו, מספר הטלפון ומספר הפקסמילה שלו, ומספר העמודים שנשלחו;

(5)עורך הדין השולח כתב בי־דין בפקסמילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסמילה את כתב בי־דין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי־הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה;

(6)היה השולח בית משפט – ישמור בית המשפט אישור משלוח של כתב בי־הדין בפקסימילה.

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), היה השולח בית משפט והוא לא ערך תרשומת על הודעה טלפונית כאמור בתקנת משנה (א)(5), לא יראו את כתב בי־הדין ששלח ככתב בי־דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי־קבלת כתב בי־הדין בפקסימילה.

(ב)(בוטלה).

(ג)הוראות תקנה זו לא יחולו על כתב בי־הדין הראשון בתיק בין אותם בעלי דין, לרבות על בקשה בכתב שהוגשה לפני הגשת כתב תביעה או ערעור.