תקנות1984הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 511 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, הטלת הוצאות.
זה נוסח קודם, ששמור לצד הנוסח הנוכחי.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ה׳: הוראות כלליות / פרק ל״ד: הוצאות המשפט וערובה לתשלומן
511. הטלת הוצאות
תיקון: תש״ן [475(א), 476(א) רישה, 476(ד), 478, 479]
(א)בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
(ב)החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.
(ג)בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
(ד)ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.