Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 511 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, הטלת הוצאות.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ה׳: הוראות כלליות / פרק ל״ד: הוצאות המשפט וערובה לתשלומן
511. הטלת הוצאות
תיקון: תש״ן [475(א), 476(א) רישה, 476(ד), 478, 479]
(א)בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
(ב)החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.
(ג)בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
(ד)ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.