סעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל״ו–1976, פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה.

(א)מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.

(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:

(1)המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;

(2)מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983; לעניין זה, ”פסק מלפעול“ – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

(ג)בסעיף זה, ”עובד“ – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי.