Skip to main content

Law1976

Section 4א of חוק דמי מחלה, תשל״ו–1976, פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה.

4א. פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה

תיקון: תשס״ט, תשע״ד

(א)מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.

(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:

(1)המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;

(2)מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983; לעניין זה, ”פסק מלפעול“ – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

(ג)בסעיף זה, ”עובד“ – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק דמי מחלה, תשל״ו–1976⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring