סעיף 34 לפקודת בריאות העם, 1940, מרפאות.

(א)שר הבריאות רשאי, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר –

(1)דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה;

(2)רישום של:

(א)מרפאות מסוגים מסויימים, למעט מרפאות של קופת חולים;

(ב)לשכה פרטית של רופא או של רופאים שבה מבוצעות פעולות כירורגיות, פעולות הרדמה, צינתור או הזרעה מלאכותית, ופעולות רפואיות הנילוות להן;

פורסמו תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987.

(3)התנאים שיקויימו במרפאות לצורך מתן שירות רפואה או טיפול רפואי מסוגים מסויימים;

פורסמו תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון), התשע״ב–2011.

(4)סידורי תברואה;

פורסמו תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), התשנ״ז–1997.

(5)מקום לפעולות כירורגיות;

(6)פעולות עיקור וחיטוי;

(7)מעבדות;

(8)חדר תרופות וחלוקת תרופות;

(9)הכשרת הצוות הסיעודי ואימונו;

פורסמו תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ״א–1981.

פורסמו תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) (אגרות), התשע״ז–2017.

(10)ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן.

(ב)תקנות על פי פסקאות (1), (9) ו־(10) של סעיף קטן (א) יותקנו באישור ועדת הבריאות של הכנסת.

(ג)בפקודה זו –

”מרפאה“ – מקום שאיננו בית חולים הטעון רישום לפי פקודה זו, או חלק ממנו והמיועד להגשת שירותי רפואה, רפואת שיניים וסיעוד, לרבות טיפול יום וטיפול לילה, להשגחה למטרות אלה על חולים, ועל נשים בזיקה להריון, ושיקום, וכן לקבלת נשים ללידה; לעניין זה, ”הגשת שירותי רפואה“ – לרבות באמצעים מקוונים או טלפוניים, או בבית החולה;

”קופת חולים“ – כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973.