סעיף 111 לחוק המים, תשי״ט–1959, כללים לחישוב עלות המים.

(א)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.

פורסמו כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011.

פורסמו כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017.

פורסמו כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024.

(ב)עלות המים לפי סעיף קטן (א) למים שהם קולחים המסופקים לחקלאות תיקבע גם כמפורט להלן:

(1)בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים עד לרמת איכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות בהתאם להוראות לפי פקודת בריאות העם, 1940;

(2)בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים, לפי העניין, והם לא היו משמשים לחקלאות, ובכלל זה עלויות הזרמה לנחל או לים ועלויות טיפול נוסף בשפכים, אם נדרש לפי דין, והכול אם יש עלויות כאמור.

(ג)בסעיף זה, ”קולחים“ – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, ובכלל זה קולחים שנקבעו ברישיון שניתן לפי סעיף 23, כמים שמקורם במכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד״ן).