הנוסח המלא של כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011, ב-166 סעיפים.

מטרות הכללים הן:

(1)לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;

(2)לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;

(3)לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

בכללים אלה –

”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;

”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;

”אתר האינטרנט של רשות החשמל“ – האתר האינטרנט של רשות החשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;

”בטוחות“ ו”קרן בטוחות“ – כהגדרתן בכללי הקמת תשתיות;

”החדרת מים“ – כהגדרתה בסעיף 44א לחוק;

”היטל הפקה“ – כמשמעותו בסעיף 116 לחוק;

”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור בסעיף 4;

”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;

”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;

”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה בסעיף 124יא לחוק;

”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי פרק ה׳, השקעה בפעולות חידוש לפי סעיף 50 והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי סעיף 51;

”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 102;

”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – (נמחקה);

”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי סעיפים 13, 20 ו־31;

”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;

”כללי התעריפים“ – כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;

”חברת המוביל הארצי“ – (נמחקה);

”ועדת חריגים“ – (נמחקה);

”כללי הקמת תשתיות“ – כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024;

”מדדי ביצוע עיקריים“ – כמשמעותם בסעיף 105א;

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;

”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;

”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק;

”המחירון“ – מחירון הכולל רשימת רכיבים של מיתקנים הנדסיים שהם חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע והסכומים המוכרים בעדם, המפורטים בתוספת השש עשרה;

”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);

”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט לחוק;

”מפעל המוביל הארצי“ – (נמחקה);

”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;

”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;

”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;

”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים;

”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;

”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;

”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;

”מקדם הפחתה“ – (נמחקה);

”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;

”המרווח על פעילות מקורות“ – כמשמעותו בסעיף 72ב;

”סיווג נכס“ – כהגדרתו בתקנות הארנונה;

”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים בתוספת השנייה, לפי היחס המצוין לצדם;

”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;

”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2025;

”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים בתוספת השלישית, לפי היחס המצוין לצדם;

”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;

”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;

”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;

”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה בסעיף 6;

”עלות הפלרה“ – (נמחקה);

”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי תקנות בריאות העם, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;

”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;

”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה בתוספת הרביעית, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;

”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי החוק;

”קרן האחזקה“ – כמשמעותה בסעיף 14(ב);

”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;

”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות סעיף 20יא לחוק או בהיתר לפי סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957, שניתנו למקורות;

”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים בכללי התעריפים;

”תקנות בריאות העם“ – תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974;

”תקנות הארנונה“ – תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007;

”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.

(א)עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), על היתרה הצבורה בקרן הבטוחות כהגדרתה בסעיף 12 לכללי הקמת תשתיות, לא תיצבר ריבית.

(א)הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללי התעריפים, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב)בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה בכללי התעריפים, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים, לפי שיעור החריגה הצפויה.

(א)לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.

(ב)מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.

(ג)הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.

(ד)הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

(א)עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:

(1)עלות קבועה לפי סימן ב׳;

(2)עלות האנרגיה לפי סימן ג׳;

(3)עלות השבחה לפי סימן ד׳;

(4)עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי סימן ה׳;

(5)עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי סימן ו׳, ואם עלות הרכישה כללה תשלום חד־פעמי בסכום העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יחול סעיף קטן (ו);

(5א)עלות מתן שירותי תשתית לפי סימן ו׳1;

(5ב)עלות קרן בטוחות לפי סימן ו׳2;

(6)תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי סימן ז׳;

(7)(נמחקה);

(8)(נמחקה);

(9)אספקת מים לאחרים לפי סימן י׳;

(10)השתתפות בתשלומי פיצויים לפי סימן יא׳;

(11)הכרה בפחת גבייה לפי סימן יב׳;

(12)סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו);

(13)מרווח על פעילות מקורות לפי סימן י״ג;

(14)השלמה לעמידה ביחס כיסוי חוב לפי סימן י״ד.

(ב)הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.

(ג)רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.

(ד)השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.

(ה)לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.

(ו)תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית; אם הוראת השינוי היא בסכום לתשלום העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, ייכלל הסכום בעלות המים בפריסה לתקופה שלגביה מוכר התשלום והסכום לתשלום יישא ריבית מצוטטת כהגדרתה בסעיף 47 במועד הוראת השינוי, בתוספת הפרשי הצמדה לפי סעיף 55(א1) ובתוספת 0.75%.

(א)לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי פרק ו׳ הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.

(ב)הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי סעיף 3 עד למועד הגשת השלמת דיווח.

לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים בסעיף 6(א) בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט בפרק זה.

אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים בסעיף 6(א) בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט בפרק זה.

בסימן זה –

”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; משנת 2019 ועד שנת 2025 – 205 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2026 ואילך – 206 מיליון שקלים חדשים;

”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם בסעיף 47, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה בסעיף 78, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי סעיף 51א;

”מקדם ההכרה“ – לפי בסעיף 13א;

”עלות מוכרת לאחזקה ולתפעול“, לשנה כלשהי – מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה בתוספת מחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה ובניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה;

”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים בתוספת שלישית א׳, לפי היחס המצוין לצדם.

(א)העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסך כל אלה:

(1)הסכום הקבוע;

(2)(החל מיום 1.1.2027): העלות המוכרת לאחזקה ולתפעול.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההוצאות בפועל של מקורות בעד אחזקה ותפעול פחתו מתחת ל־95% מהעלות המוכרת לאחזקה ולתפעול, העלות הקבועה תחושב לפי ההוצאות בפועל של מקורות לאחזקה ולתפעול.

אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:

(1)אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;

(2)אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

(א)מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע בתוספת רביעית א׳, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה ובהתחשב בגיל הנכס ביחס לקיים שלו, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.

(ב)מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן בכל שנה; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.

(ג)(נמחק).

(בוטל).

(א)הסכום הקבוע של כל שנה יעודכן לפי הוראות אלה:

(1)הסכום הקבוע יחולק ל־12 והתוצאה תוצמד ב־1 בכל חודש של אותה השנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני כל 1 בחודש לעומת סל המדדים היסודי;

(2)הסכום הקבוע של אותה השנה יהיה שווה לסך כל החלקים שחושבו לפי פסקה (1).

(ב)ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול של כל שנה תעודכן לפי הוראות אלה:

(1)ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי ממוצע סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו באותה שנה לעומת ממוצע סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו בשנה הקודמת, ולעניין העדכון הראשון – ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול נכון ליום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) וסל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2024;

(2)ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור העדכון לפי פסקה (1).

(בוטל).

(בוטל).

(א)בסעיף זה:

”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;

”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;

”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;

”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;

”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.

(ב)בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:

(1)מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;

(2)5 מיליון שקלים חדשים.

(א)מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.

(ב)מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

(א)ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.

(ג)לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי סעיף 17ב, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

(הנוסח הקבוע): הרכיב בפרט (2) בתוספת השלישית ובפרט (3) בתוספת השלישית א׳ יעודכן, ב־1 בכל חודש, לפי תוצאתו ליום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) בתוספת שיעור השינוי של הממוצע של מדד השכר ב־12 החודשים האחרונים לעומת הממוצע של מדד השכר ב־12 החודשים של שנת 2030.

(הוראת שעה בשנת 2026): הרכיב בפרט (2) בתוספת השלישית ובפרט (3) בתוספת השלישית א׳ יעודכן, בתחילת השנה, לפי הממוצע של מדד השכר ב־12 החודשים של שנת 2025, בתוספת 8%.

(הוראת שעה בשנת 2027): הרכיב בפרט (2) בתוספת השלישית ובפרט (3) בתוספת השלישית א׳ יעודכן, בתחילת השנה, לפי תוצאתו ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), בתוספת 6.5%.

(הוראת שעה בשנים 2028 עד 2030): הרכיב בפרט (2) בתוספת השלישית ובפרט (3) בתוספת השלישית א׳ יעודכן, בתחילת כל שנה, לפי תוצאתו ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), בתוספת 5.5% בכל שנה.

בסימן זה –

”אזור מנותק“ – אזור המנוי בתוספת חמישית א׳;

”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות שבתוספת החמישית;

”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, משנת 2022 ועד שנת 2025 – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002, בשנת 2026 – 0.98, ובשנת 2027 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;

”מקור מים“ – מקור מים המנוי בתוספת חמישית ב׳, למעט מפעל המים הארצי;

”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה בסעיף 21;

”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן רשות החשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של רשות החשמל;

”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן רשות החשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של רשות החשמל, מחולק ב־12.

עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:

(1)אם השנה החלה:

(א)סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;

(ב)סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט בסעיפים 21א, 21ב ו־27, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;

(2)אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט בסעיפים 21א, 21ב ו־27, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:

(1)עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המים הארצי, כמפורט בסעיפים 21א ו־21ג;

(2)עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט בסעיף 21ב;

(3)סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו;

(4)העלות המוכרת בעד תשלום קבוע לשירותי צרכנות בסכום השווה למכפלה של 14,454 בתעריף שירותי צרכנות חלוקה של צרכני תעו״ז וצובר מתח גבוה, כפי שקובעת מזמן לזמן רשות החשמל וכפי שהיא נוהגת לפרסם בלוח 5.4-1 באתר האינטרנט של רשות החשמל.

לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים בתוספת חמישית ב׳ ובמקדם ההתייעלות.

לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור בתוספת חמישית א׳, ובמקדם ההתייעלות.

לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות שבתוספת החמישית ג׳, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי בתוספת חמישית ב׳, ובמקדם ההתייעלות.

(בוטל).

(יבוטל ביום 1.1.2031):

(א)בסעיף זה –

”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;

”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 74(4) – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.

(ב)העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:

(1)אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;

(2)(בוטלה).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

בסימן זה –

”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);

”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;

”סוג מים“ – סוג מים המנוי בתוספת השמינית א׳;

”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה בסעיף 32.

עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:

(1)אם השנה החלה:

(א)סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;

(ב)סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט בסעיף 32, בהתבסס על תחזית הצריכה.

(2)אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט בסעיף 32, בהתבסס על תחזית הצריכה.

לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים בתוספת שמינית א׳.

נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

הסכומים הקבועים בסעיף 32א ובתוספת השמינית א׳ יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח סעיף 35א לחוק, תהיה כקבוע בהוראה.

(ב)העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009.

(א)אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח סעיף 35א לחוק, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.

(ב)אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח סעיף 35א לחוק, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי הסעיף האמור, בתוספת 10%.

אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח סעיף 35א לחוק לשנה כלשהי יחושב כמפורט בסעיף 46א, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

עלות מוכרת בעד קרן בטוחות לשנה כלשהי תהיה שווה לסכומים שהעבירה מקורות לפי סעיפים 9, 10, 11, 22 ו־26 לכללי הקמת תשתיות, בניכוי סכומים ששולמו לה בעד קרן הבטוחות מתקציב המדינה ובטוחות שהשיב לה בעל רישיון לפי הכללים האמורים, באותה שנה.

אומדן עלות מוכרת בעד קרן בטוחות לשנה כלשהי יהיה שווה לחישוב הסכומים הצפויים בקרן הבטוחות לפי סעיף 3(א) לכללי הקמת תשתיות, בניכוי סכומים שצפויים להשתלם למקורות בעד קרן הבטוחות מתקציב המדינה ובטוחות שצפויות לשוב אליה לפי הכללים האמורים, באותה שנה.

פעלה מקורות לפי כללי הקמת תשתיות, יתווסף לעלות המוכרת בעד קרן בטוחות לשנה כלשהי תשלום קבוע בעד תפעול קרן הבטוחות בסכום של 300,000 שקלים חדשים.

בסימן זה –

”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;

”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;

”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה, מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה, ובניכוי, מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, של –

(1)5% לשנה, אם הריבית המצוטטת חושבה לפי משך חיים ממוצע של 10 שנים;

(2)3.33% לשנה, אם הריבית המצוטטת חושבה לפי משך חיים ממוצע של 15 שנים;

”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות בתוספת הרביעית;

”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;

”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי סעיף 55;

”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;

”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שיערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות למשך חיים ממוצע לפי הוראות אלה:

(1)עד לשנת 2025 – של 10 שנים;

(2)משנת 2026 ואילך – של 15 שנים, ואם ההפרש בין הריבית המצוטטת של 15 שנים ובין הריבית המצוטטת של 10 שנים עולה על 0.75% – של 10 שנים;

”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –

(1)על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;

(2)על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – 5.2%;

(3)על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;

(4)על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;

”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;

”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;

”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;

”תשואה להון“, לשנה – הריבית השנתית המוכרת;

”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי סעיף 52, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי סעיף 53 והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי סעיף 54, בשל אותה שנה.

אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט בסעיפים 52, 53 ו־54, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

(א)בסעיף זה –

”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);

”סכום ההשקעה המרבי“ – 200,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.

(ב)להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף ההשקעה בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.

(ב1)ההשקעה בפעולות חידוש בעד רכיבים המפורטים במחירון תחושב לפי ערכם במחירון, ולגבי רכיבים שאינם מפורטים במחירון – לפי עלותם בפועל;

(ב2)מקורות רשאית לפנות לוועדת השיפוט בבקשה לסווג פעולות חידוש הנעשות בפרויקט מסוים שעלותן המוכרת הכוללת עולה על 50,000,000 שקלים חדשים, כפרויקט כהגדרתו בסעיף 78, אם אישרה ועדת השיפוט כי פעולות החידוש כוללות רכיבים מהותיים של פיתוח, לרבות הוספת כמויות מים והגדלת אמינות אספקה; סיווגה ועדת השיפוט את פעולות החידוש כפרויקט, לא ייכלל הפרויקט בהכרה בהשקעה בחידוש ויחול עליו סימן ג׳ לפרק ה׳.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.

(ד)עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ייווספו בכל שנה 76,119,000 שקלים חדשים; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות שבסעיף 74א(2).

(א)התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.

(ב)התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי סעיף 104(א) עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי סעיף 104(א) עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

(א)הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט בתוספת השלוש עשרה.

(א1)רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט בתוספת השלוש עשרה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי סעיף 56, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

(א)סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).

(א1)הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.

(ב)הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי בסעיף 50(א), (ב2), (ג) ו־(ד) יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.

(ג)הסכום הקבוע בסעיף 51 יחושב בכל שנה לפי הוראות אלה:

(1)הסכום יחולק ל־12 והתוצאה תוצמד ב־1 בכל חודש של אותה השנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני כל 1 בחודש לעומת סל המדדים היסודי;

(2)הסכום לאותה השנה יהיה שווה לסך החלקים שחושבו לפי פסקה (1).

חדל מפעל מים לפעול בטרם חלפו 75% מהקיים שלו, לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי סעיף 125, לפי המאוחר מביניהם.

מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות, בכל אחד מאלה:

(1)השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;

(2)השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;

(3)השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;

(4)השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה באמצעות חברה קשורה, בהיקף כספי שעולה על 400 מיליון שקלים חדשים.

(בוטל).

להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה בסעיף 73, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, ספק כפרי רב–יישובי, כהגדרתו בכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו בסעיף 18, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת בתוספת החמישית א׳ לכל מ״ק שסופק.

(בוטל).

העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי סימן ג׳ בפרק השני לכללים.

(א)אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.

(ב)אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.3% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן בסעיף 73, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

(א)המרווח על פעילות מקורות לשנה כלשהי שווה לסך כל אלה:

(1)5% מהסכום הקבוע כהגדרתו בסעיף 11;

(2)3% מהעלות הקבועה לפי סעיף 12, בלא הסכום הקבוע;

(3)1.5% מעלות האנרגיה לפי סימן ג׳;

(4)3% מעלות ההשבחה לפי סימן ד׳;

(5)1% מהעלות המוכרת של רכישת שירותי תשתית ורכישת מים, למעט רכישת מים מותפלים, לפי סימן ו׳;

(6)3% מההכרה בתשואה, ריבית ופחת לפי סעיף 48;

(7)1% מעלות המוכרת לאספקת מים לרשות הפלסטינית לפי סעיף 69;

(8)50% מפחת הגבייה לפי סעיף 72א.

(ב)אומדן המרווח על פעילות מקורות לשנה כלשהי שווה להכפלה של השיעורים שבסעיף קטן (א) באומדן רכיבי העלות בעד אותה שנה שאליה הם נוגעים.

בסימן זה –

”חוב מוכר“ לשנה כלשהי – סכום כל אלה לחלק למקדם המיסוי:

(1)רכיב החוב על ההלוואות כהגדרתו בסעיף 47, לתום השנה הקודמת;

(2)65% מהסכומים שמקורות השקיעה בפועל בפרויקטים ובמקטעי ביצוע שלא נכללו בעלות המוכרת עד תום השנה הקודמת;

(3)65% מהסכומים שמקורות צפויה להשקיע בפועל באותה השנה בפרויקטים;

(4)יתרת קרן התשלומים החד־פעמיים שמקורות שילמה לפי סעיף 6(א)(5) ו־(ו) בתום השנה, אם נפרסה על פני יותר משנה;

”יחס כיסוי חוב“ – תזרים מהפעילות המוכרת לחלק בחוב המוכר;

”מקדם מיסוי“ – 1 פחות שיעור המס האפקטיבי;

”סכום ההשלמה הנצבר“ – סכומים שהוכרו בעלות המים כהשלמה לעמידה ביחס כיסוי חוב בשנים קודמות, בתוספת ריבית לפי שיעורי ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, ובניכוי סכומים שהופחתו מעלות המים לפי סעיף 72ה;

”שיעור המס האפקטיבי“ – שיעור מס החברות הממוצע ששילמה מקורות בפועל לרשות המסים ביחס לרווחיה לפני מס, לפי הדוחות הכספיים של מקורות לשלוש השנים שקדמו למועד החישוב;

”תזרים מהפעילות המוכרת“, לשנה כלשהי – תוצאת החישוב של סכום הרכיבים בפסקאות (1) עד (4) בהפחתת הרכיב בפסקה (5):

(1)המרווח על פעילות מקורות;

(2)הסכום השנתי שהוכר למקורות לפי סעיף 6(א)(5) ו־(ו), בעד תשלום חד־פעמי, אם נפרס על יותר משנה, בלא הריבית המצוטטת לפי אותו סעיף;

(3)התשואה המוכרת על רכיב ההון לפי סעיף 52;

(4)הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת לפי סעיף 54, לאותה שנה;

(5)הריבית לפי סעיף 104(ב)(3) שחושבה לאותה שנה.

סכום ההשלמה לעמידה ביחס כיסוי חוב בשנה כלשהי שווה להפרש בין 8% מהחוב המוכר לבין התזרים מהפעילות המוכרת באותה השנה, אם הוא חיובי.

אם יחס כיסוי החוב בשנה כלשהי גדול מ־8%, תופחת עלות המים בסכום ההשלמה הנצבר, אם ישנו, ובלבד שיחס כיסוי החוב לא יפחת מ־8%.

בפרק זה –

”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;

”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי סעיף 35א לחוק, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;

”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח סעיף 35א לחוק;

”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;

”הכנסה מפעילות אחרת“ – (נמחקה);

”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – (נמחקה);

”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:

(1)ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;

(2)המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;

(3)אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –

”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

”מבנה עסקי“ – כהגדרתו בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין;

(3א)אם הרכוש הנמכר נכלל בהשקעה המוכרת ונמכר לחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, או לבעל רישיון לפי סעיף 23 לחוק – העלות המופחתת של הרכוש הנמכר;

(4)לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך השנה שלפני המכירה או השנה שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם בסעיף 47;

”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה בסעיף 77ב(ב);

”רווח מוכר“ בשנה – המרווח על פעילות מקורות, התשואה המוכרת על רכיב ההון לפי סעיף 52 וסכום ההשלמה לעמידה ביחס כיסוי חוב או סכום ההפחתה מתוך סכום ההשלמה הנצבר, אם ישנם באותה השנה, לפי סעיפים 72ד ו־72ה.

(א)ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:

(1)ההכנסות מפעילות אספקת מים;

(2)50% מהרווח לפני מס של מקורות, לפי דוח רווח והפסד פרופורמה נפרד של מקורות לאותה שנה, אם סכום זה לא היה נכלל בהכנסה המוכרת של מקורות לאותה שנה, לרבות הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע ורווח של חברה קשורה ממתן שירותים ומביצוע עבודות למקורות, שעולה על הרווח המוכר, ולמעט כל אלה:

(א)הפער בין ההכרה בפחת גבייה לפי סעיף 72א ובין ההפרשה לחובות מסופקים וחובות אבודים, וגבייה של חוב שמחיקתו הוכרה;

(ב)רווח שמקורו במכירת רכוש קבוע שאינו הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע;

(ג)הריבית על תשלומים לפי סעיף 6(א)(5) ו־(ו) שעולה על הריבית המצוטטת לפי אותו סעיף;

(ד)מכפלה של ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, ביתרה הצבורה הממוצעת בקרן הבטוחות באותה השנה לפי סעיף 3(ב);

(ה)רווח או הפסד הנובעים משיערוך או ירידת ערך של מקרקעין או רכוש קבוע;

(ו)רווח או הפסד של חברות בנות, למעט רווח של חברה קשורה ממתן שירותים ומביצוע עבודות למקורות;

(3)60% מההכנסות משימוש בנכסים של מקורות, אם נצמחו בחברה קשורה, וכן הכנסות ריבית לפי סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה, אם לא נרשמו בדוחות הכספיים של מקורות;

(4)יתרת ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת, אם נקבעה לפי סעיף 77ב, שלא נכלל בהכנסה המוכרת לפי פסקה (2).

(ב)(החל מיום 1.1.2027): סכום שחושב לפי סעיף קטן (א)(2) ופחת בשנה כלשהי מאפס, יופחת מהסכומים שיצברו לפי אותו סעיף קטן בשנים הבאות.

על אף האמור בסעיף 74 –

(1)הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;

(2)בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);

(3)הכנסות מקורות מדמי מים בעד התוספות לתעריפים שהשתנו לפי סעיפים 18, 20 ו־22(ב) לכללי הקמת תשתיות, ייכללו בהכנסה המוכרת של מקורות לפי 97% מהגבייה בפועל; לעניין זה, ”גבייה בפועל“ – סך כל ההכנסות מדמי מים שקיבלה מקורות מבעל רישיון כהגדרתו בכללי הקמת תשתיות, בעד חיוב שהוציאה לו, העולים על התעריפים שבהם חייבה אותו בניכוי התוספות לתעריפים ששונו כאמור בסעיפים 18, 20 ו־22(ב) לכללים האמורים.

אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה שבסעיף 74 בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט בפרק זה.

אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

אומדן ההכנסה המוכרת שאינה ממכירת מים שווה לממוצע בשלוש השנים האחרונות של ההכנסה המוכרת שאינה ממכירת מים.

סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:

(1)בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;

(2)ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;

(3)לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;

(4)תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

(א)מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה בסעיף 78, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.

(ב)ועדת השיפוט, ובעבודות שהיקפן הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בהן מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כמשמעותו בסעיף 92, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחול על קביעתה סעיף 104(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים.

(פקע).

בפרק זה –

”אישור ביצוע“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי סעיף 91(ב);

”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי סעיף 89;

”אישור תחילת עבודה“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי סעיף 96;

”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – (נמחקה);

”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 100;

”ועדת חריגים“ – (נמחקה);

”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 101;

”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;

”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;

”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;

”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה בסעיף 83(א)(4);

”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה בסעיף 83(א)(5);

”סל פרויקטים“ – (נמחקה);

”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;

”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור תחילת עבודה עד למועד אישור תכנית הפיתוח התלת־שנתית, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי סעיף 104(א) עד לאותו המועד;

”פרויקט קטן“ – (נמחקה);

”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;

”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;

”תוכנית פיתוח לטווח הבינוני“ – הגדרה של פרויקטים עיקריים ואומדן ההשקעות שיידרשו ממקורות לעניין משק המים בעשר השנים הבאות;

”תכנית פיתוח תלת־שנתית“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף 84(א);

”תכנון כללי“ – כמשמעותו בסעיף 90;

”תכנון מפורט“ – כמשמעותו בסעיף 93.

על הגשת מסמכים לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 106(ב), 107 ו־110.

(א)מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח תלת־שנתית ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות, תכניות אב אזוריות ותוכנית פיתוח לטווח הבינוני.

(ב)לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח תלת־שנתית ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).

(ג)לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח תלת־שנתית, על בסיס ההנחיות המקדמיות.

(ד)לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

(א)לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח תלת־שנתית (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.

(ב)לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח התלת־שנתית – שלא קיבלו אישור ביצוע.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח התלת־שנתית ושטרם קיבלו אישור ביצוע, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.

(ד)ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת שבתוספת הארבע עשרה.

(ה)(נמחק).

(א)מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;

(2)ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;

(3)ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.

(ב)מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

(א)לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי סעיף 82(ב); ההצעה תכלול את כל אלה:

(1)הפרטים שבתוספת הארבע עשרה לגבי פרויקטים הכלולים בה;

(2)פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;

(3)פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;

(3א)(נמחקה);

(4)עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תוכנית הפיתוח התלת־שנתית;

(5)עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תוכנית הפיתוח התלת־שנתית המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתוכנית הפיתוח התלת־שנתית ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי סעיף 97.

(א)לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח התלת־שנתית של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.

(ב)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח התלת־שנתית ואת התקציב שאישרה.

(א)מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח התלת־שנתית, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי סעיף 97.

מועצת הרשות תקבע תוכנית פיתוח לטווח הבינוני, שתכלול את כל אלה:

(1)פרויקטים עיקריים של מקורות שביצועם מיועד להתחיל בתקופת התוכנית, וכן אומדן ההשקעות הנדרשות ולוחות זמנים משוערים לביצועם;

(2)ההשפעה הצפויה של מימוש התוכנית על תעריף המים.

(א)לא יאוחר מ־1 במאי של השנה הקודמת לשנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות טיוטה של הפרטים המנויים בסעיף 87א(1), לצורך קבלת עמדתה.

(ב)לא יאוחר מ־1 ביולי של השנה הקודמת לשנת האישור תעביר מקורות את עמדתה לטיוטה שבסעיף קטן (א), ובה את יכולתה לעמוד בתוכנית הפיתוח לטווח הבינוני ובהיקף ההשקעה הנדרשת ובלוחות הזמנים לביצועה.

(א)לא יאוחר מ־1 בנובמבר של השנה הקודמת לשנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית הצעה לתוכנית פיתוח לטווח הבינוני.

(ב)לא יאוחר מ־31 בדצמבר של אותה שנה תאשר מועצת הרשות הממשלתית תוכנית פיתוח לטווח הבינוני לעשר השנים הבאות, ורשאית היא לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת; הנחיות הרשות הממשלתית להכנת תוכנית הפיתוח התלת־שנתית לפי סעיף 80, יהיו, בין השאר, לפי תוכנית הפיתוח לטווח הבינוני.

(א)ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

(ב)הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי סעיף 100(ה), בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי סעיף 100(ה), תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, פרטי המבנים שצפויים להיגרע לפי תכנון, אם ישנם, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי סעיף 101(ה); לעניין זה, ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

(א)ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי סעיף 101(ה).

(ב)קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור ביצוע לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.

(ג)אישור הביצוע יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, העלות המוכרת לפרויקט לפי סעיף 104(ב) ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.

(ד)כלל התכנון הכללי רכיבים שאינם מפורטים במחירון, תקבע ועדת השיפוט, את העלות המוכרת בעדם, לפי החלופה ההנדסית המועדפת לביצוע הפרויקט.

(ה)(נמחק).

(ו)הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

(א)על אף האמור בסעיף 91, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות סעיף 91, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.

(ב)סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות סעיף 91.

(א)נתנו ועדת השיפוט או הגורם המוסמך למקורות אישור ביצוע לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית לוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתוכנית הפיתוח התלת-

(א1)מקורות רשאית להגיש את לוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.

(ב)לוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

(בוטל).

(א)ועדת החריגים רשאית, לבקשת מקורות, לאשר חריגה מהעלות המוכרת לפרויקט שנכללה באישור הביצוע, אם מצאה כי החריגה עולה על 30% (בשנת 2026, 22.5%, בשנת 2027, 25%) מהעלות המוכרת לפרויקט, בסכום שבו החריגה עולה מעבר לשיעור האמור, ובלבד שהחליטה שהחריגה נובעת בשל אחד מאלה, ואם החריגה נובעת משינוי בתכנון הפרויקט – מקורות הגישה את הבקשה לפני שקיבלה אישור תחילת עבודה:

(1)שינוי בתוואי קו צינור שלא היה ניתן לדעת עליו בעת אישור הביצוע;

(2)שינוי בתכנון מיתקן, כתוצאה מקיומה של תשתית של גוף אחר, בשל דרישה של אותו גוף, או בשל קיומם של חסמים קרקעיים, ובלבד שלא היה ניתן לדעת עליהם בעת אישור הביצוע;

(3)שינוי בתכנון של פרויקט ש־80% מעלותו לפחות לא חושבה לפי המחירון.

(ב)ועדת החריגים רשאית, לבקשת מקורות, לאשר חריגה מהעלות המוכרת לפרויקט שנכללה באישור הביצוע, אם מצאה כי החריגה עולה על 15% מהעלות המוכרת לפרויקט, בסכום שבו החריגה עולה מעבר לשיעור האמור, ובלבד שהחליטה שהחריגה נובעת בשל אחד מאלה:

(1)שינוי מהותי בביצוע של קידוחים שעומקם עולה על 300 מטרים, שלא ניתן היה לצפות מראש בעת מתן אישור הביצוע;

(2)ביצוע מואץ של פרויקט שמנהל הרשות הממשלתית הורה למקורות כי יש לבצעו בלוח זמנים קצר, בשל קיומו של מצב חירום.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ועדת השיפוט לא תאשר חריגה מהעלות המוכרת לפרויקט בנסיבות המנויות בתוספת החמש עשרה.

נכלל פרויקט בתוכנית הפיתוח התלת־שנתית לאותה שנה והגישה מקורות לוח זמנים מפורט לביצועו, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור תחילת עבודה לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת לוח הזמנים לביצועו; אישור תחילת העבודות יכלול את לוח הזמנים המתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

(בוטל).

מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור תחילת עבודה לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור תחילת העבודה, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח התלת־שנתית, ובלבד שסך כל אישורי תחילת העבודה כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

(בוטל).

(א)מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.

(ב)לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –

(1)אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;

(2)מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

(א)מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.

(ב)מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.

(ג)מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.

(ד)החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(ה)הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

(א)מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.

(ב)מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.

(ג)מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.

(ד)החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(ה)ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

(א)מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגה מהעלות המוכרת לפרויקט לפי סעיף 95.

(ב)מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.

(ג)מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.

(ד)החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(ה)ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

הסכומים הקבועים בסעיף 92(א) ובמחירון יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי הפיתוח היסודי.