חוק1972הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 52 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, קביעת דמי שכירות.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ב׳: שכירות – זכויות וחובות / פרק ג׳: דמי שכירות של בתי עסק
52. קביעת דמי שכירות
תיקון: תשמ״ג
(א)דמי השכירות בבית עסק ייקבעו בהסכם בין בעל הבית והדייר, ובאין הסכם כאמור רשאי כל צד לבקש שבית הדין יקבע את דמי השכירות.
(ב)בקבעו דמי שכירות של בית עסק יתחשב בית הדין בכל הנתונים העשויים להשפיע על גובה דמי השכירות של בית העסק, לרבות סוג העסק, האזור שבו הוא נמצא והשימוש בו, ובלבד שלגבי בתי עסק שעליהם חלים סעיף 52א או תקנות לפי סעיף 61 לא ייקבעו דמי שכירות העולים על השיעורים המרביים או המופחתים, לפי הענין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.