Law1972The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 52 of חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, קביעת דמי שכירות.
This section is in חלק ב׳: שכירות – זכויות וחובות / פרק ג׳: דמי שכירות של בתי עסק
52. קביעת דמי שכירות
תיקון: תשמ״ג
(א)דמי השכירות בבית עסק ייקבעו בהסכם בין בעל הבית והדייר, ובאין הסכם כאמור רשאי כל צד לבקש שבית הדין יקבע את דמי השכירות.
(ב)בקבעו דמי שכירות של בית עסק יתחשב בית הדין בכל הנתונים העשויים להשפיע על גובה דמי השכירות של בית העסק, לרבות סוג העסק, האזור שבו הוא נמצא והשימוש בו, ובלבד שלגבי בתי עסק שעליהם חלים סעיף 52א או תקנות לפי סעיף 61 לא ייקבעו דמי שכירות העולים על השיעורים המרביים או המופחתים, לפי הענין.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.