סעיף 11 לחוק האזרחות, תשי״ב–1952, ביטול אזרחות.

(א)שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, וטרם חלפו שלוש שנים מיום שנרכשה האזרחות כאמור.

(ב)בית המשפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה:

(1)האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וחלפו לפחות שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור;

(2)אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות או מעמד קבוע בשטחי הרשות הפלסטינית, ואם ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד קבוע כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל או שהוא או מי מטעמו ובידיעתו קיבל מהרשות הפלסטינית, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול בעד הפרת האמונים למדינת ישראל (להלן – כספים בזיקה לטרור) כי לא ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד כאמור, לפי העניין; בפסקה זו, ”הפרת אמונים למדינת ישראל“, כל אחד מאלה:

(א)מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;

(ב)מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור;

(ג)רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת; לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור.

(ב1) (1)התקיימו לגבי אדם כל אלה, יודיע לו שר הפנים, בתוך שבעה ימי עבודה, על כוונתו לבקש מבית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית:

(א)הוא הורשע בעבירה ובית המשפט שהרשיעו קבע כי העבירה היא מעשה טרור, ואם העבירה בוצעה לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור – היא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין בעניינו, או שהוא הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, והכול אם הוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל;

(ב)הוכח, להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך שבעה ימי עבודה, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו קיבל כספים בזיקה לטרור.

(2)בית המשפט, לבקשת שר הפנים כאמור בפסקה (1), יבטל את האזרחות אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ביטול האזרחות אינו מוצדק בנסיבות העניין; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה.

(3)ביטל בית המשפט את אזרחותו של אדם כאמור בסעיף קטן זה ולא נסתרה החזקה האמורה בסעיף קטן (ב)(2), יורחק האדם מישראל בתום תקופת ריצוי עונשו, לפי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, לשטחי הרשות הפלסטינית, ולא תותר עוד כניסתו לישראל.

(4)הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין ביטול אזרחות של מי שבשל הביטול ייוותר חסר כל אזרחות.

(5)בסעיף קטן זה –

”הרשות הפלסטינית“ – כהגדרתה בחוק להקפאה ולניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018;

”שטחי הרשות הפלסטינית“ – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בסעיף 13י לחוק הכניסה לישראל ושטח רצועת עזה.

(ג) (1)לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

(2)לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) אלא בהסכמתו בכתב של שר המשפטים; לא העביר שר המשפטים את הסכמתו בתוך שבעה ימי עבודה, יראו כאילו נתן את הסכמתו.

(ד) (1)בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין.

(2)על אף האמור בפסקה (1), רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות שהדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם לא ניתן לאתרו או למסור לו הזמנה כאמור בפסקה (1), ובלבד שבוצע תחליף המצאה לפי הוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(3)היה האזרח כאמור בפסקה (2) מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשתו, על השתתפותו בדיון בפני בית המשפט באמצעות היוועדות חזותית שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחוץ לארץ שבה ניתן לבצע היוועדות חזותית; לעניין זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.

(4)הורה בית המשפט לפי פסקה (2), כי הדיון בבקשה יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, ימנה עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, לשם ייצוג האינטרסים והזכויות של האזרח בהליך, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא יהיה באי־מינוי עורך דין כאמור משום עיוות דין; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכותו של האזרח שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה.

(5)לעניין חוק זה יראו דיון שבו השתתף אדם באמצעות היוועדות חזותית כהגדרתה בפסקה (3) כדיון שנערך בנוכחותו.

(ד1) (1)הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2), לבטל את אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשת שר הפנים, כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל, אם השתכנע כי יש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור ואין דרך אחרת למנוע את הסכנה; ואולם לא יורה בית המשפט כאמור אם סבר כי שיקולי עשיית צדק גוברים על הסכנה הנשקפת מכניסתו של האדם לישראל; הורה בית המשפט כאמור יקיים את הדיון שלא בנוכחות האזרח, אולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של האזרח שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה.

(2)הוראה לפי פסקה (1) תהא לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד למתן הכרעה בבקשה לביטול האזרחות, לפי המוקדם, אולם רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים ובהתקיים התנאים האמורים באותה פסקה, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת או יותר, שלא יעלו במצטבר על שלושה חודשים.

(ד2)הודיע שר הפנים לבית המשפט כי הוא שוקל להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) לביטול אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, ויש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל עד להגשת הבקשה לביטול האזרחות, אם אין דרך אחרת למנוע את הסכנה, ובלבד שהבקשה לביטול האזרחות תוגש בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת שר הפנים כאמור; בית המשפט רשאי, לבקשת שר הפנים, להאריך את המועד האמור.

(ד3) (1)ביטל בית המשפט את אזרחותו של אדם שלא בנוכחותו ושלא בנוכחות עורך דין שהאדם מינה לייצג אותו, כאמור בסעיפים קטנים (ד)(1) או (2) או (ד1), רשאי האזרח שאזרחותו בוטלה (להלן – המבקש) לבקש את ביטול החלטת בית המשפט בתוך 45 ימים מיום שנודע לו עליה (להלן – בקשה לביטול).

(2)בית המשפט רשאי לדחות על הסף בקשה לביטול, על פי הבקשה בלבד או לאחר שקיבל תגובה משר הפנים, אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה.

(3)הדיון בבקשה לביטול שלא נדחתה על הסף, יתקיים במעמד הצדדים, אולם יחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ד1).

(ה)בהליכים לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, ולקבל ראיות שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון או בא כוחו או בלי לגלותן להם, אם לאחר שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האזרח ובא כוחו; החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, לאזרח או לבא כוחו; דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.

(ו)החליט בית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם, תבוטל האזרחות מהיום שלא ניתן עוד לערער על פסק הדין או ממועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

(ו1)על אף האמור בכל דין, בית המשפט הדן בביטול אזרחותו של אדם יהיה מוסמך לדון בהוראת שר הפנים לעניין אותו אדם שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(2) או סעיף 11א(א).

(ז)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין לעניין הליכים לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע״ז–2017.

פורסמו תקנות האזרחות (המצאת כתבי בי־דין), התשע״ח–2017.

(ח)שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, אשר תייעץ לו לעניין החלטות והגשת בקשות לפי סעיף זה.

(ח1)שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:

(1)המקרים שבהם התקיימו הנסיבות כאמור בסעיף קטן (ב1)(1)(א) ו־(ב) ולא הוגשה בקשה לביטול האזרחות לבית המשפט והנימוקים לכך;

(2)החלטות בית המשפט בבקשות לפי סעיף קטן (ב1).

(ט)השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.