חוק1952הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 11א לחוק האזרחות, תשי״ב–1952, סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שני: איבוד האזרחות
11א. סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות
תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ז
(א)הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות.
(ב)על בקשה לביטול אזרחות כאמור בסעיף זה ועל ביטולה יחולו הוראות סעיף 11(ג) ו־(ו), בשינויים המחויבים.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות שר הפנים לפי סעיף 11(א).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק האזרחות, תשי״ב–1952 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.