Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 11א of חוק האזרחות, תשי״ב–1952, סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות.
This section is in פרק שני: איבוד האזרחות
11א. סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות
תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ז
(א)הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות.
(ב)על בקשה לביטול אזרחות כאמור בסעיף זה ועל ביטולה יחולו הוראות סעיף 11(ג) ו־(ו), בשינויים המחויבים.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות שר הפנים לפי סעיף 11(א).
The text on this page is adapted from the entry חוק האזרחות, תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.