Law2001The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 22 of חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי.
This section is in פרק ג׳: ביטול שחרור על־תנאי
22. ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי
תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה
(א)הועדה רשאית לבטל שחרור על־תנאי של אסיר לפי הוראות פרק ב׳ אף לאחר תום תקופת התנאי, ואולם לא יבוטל שחרור כאמור –
(1)בשל עשיית עבירה נוספת בתקופת התנאי שבשלה הוגש כתב אישום, אם חלפו יותר משלושה חודשים מהיום שבו ניתן גזר הדין בענין העבירה הנוספת בערכאה ראשונה ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור;
(2)בשל הפרת תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 13, אם חלפו יותר משלושה חודשים מתום תקופת התנאי ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.
(ב)בסעיף זה –
”הגשת בקשה“ – לרבות דיווח לפי הוראות סעיף 23(ב);
”גזר דין“ – לרבות החלטה שבעקבותיה הופסקה עבודת שירות לפי סעיף 51י לחוק העונשין, החלטה להפקיע מבחן לפי סעיף 16 או 17 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, והחלטה לבטל צו שירות לפי סעיף 71ד לחוק העונשין.
The text on this page is adapted from the entry חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.