חוק2008הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
תוספת ראשונה בנוסח של חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008.
תוספת ראשונה
(סעיף 6)
| אוזון – Ozone | width=O3 |
| גופרית דו־חמצנית – Sulfur Dioxide | SO2 |
| 2,1 דיכלורואתאן – 1,2 Dichloroethane | C2H4Cl2 |
| דיכלורומתאן – Dichloromethane | CH2Cl2 |
| טולואן – Toluene | C7H8 |
| טטרכלורואתילן – Tetrachloroethylene | C2Cl4 |
| טריכלורואתילן – Trichloroethylene | C2HCl3 |
| מימן גופרי – Hydrogen Sulfide | H2S |
| סטירן – Styrene | C8H8 |
| פורמאלדהיד – Formaldehyde | CH2O |
| פחמן חד־חמצני – Carbon Monoxide | CO |
| תחמוצות חנקן (מחושבות כ־NO2) – Nitrogen Oxides (as NO2) | NOx |
| חנקן דו־חמצני – Nitrogen Dioxide | NO2 |
| פחממנים פוליארומטיים (מחושב כבנזו־א־פירן) – Polyaromatic Hydrocarbons (as benzo(a)pyrene C20H12) | P.A.H |
| 1,3 בוטדיאן – 1,3 Butadiene | C4H6 |
| בנזן – Benzene | C6H6 |
| חומר חלקיקי עדין מרחף – Suspended Particulate Matter | S.P.M |
| חומר חלקיקי עדין מרחף, שקוטר חלקיקיו קטן מ־10 מיקרומטר – Respirable Particulate Matter | P.M.10 |
| חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ־2.5 מיקרומטר – Respirable Particulate Matter | P.M.2.5 |
| מילחי גופרה – Sulfate Salts | SO4 |
| ואנאדיום (בחומר חלקיקי מרחף) – Vanadium (in Suspended Particulate Matter) | V |
| עופרת (בחומר חלקיקי מרחף) – Lead (in Suspended Particulate Matter) | Pb |
| קדמיום (בחומר חלקיקי מרחף) – Cadmium (in Suspended Particulate Matter) | Cd |
| ניקל (בחומר חלקיקי מרחף) – Nickel (in Suspended Particulate Matter) | Ni |
| כרום (בחומר חלקיקי מרחף) – Chromiun (in Suspended Particulate Matter) | Cr |
| ארסן (בחומר חלקיקי מרחף) – Arsenic (in Suspended Particulate Matter) | As |
| כספית (בחומר חלקיקי מרחף) – Mercury (in Suspended Particulate Matter) | Hg |
| אבק שוקע – Settling Dust |
תוספת שניה
(סעיף 2)
ההגדרה ”מקור פליטה נייד“
1.
רכב מנועי.
2.
כלי שיט.
3.
כלי טיס.
תוספת שלישית
(סעיף 2)
ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“
תיקון: תשפ״ד־2
(תימחק ביום 5.9.2027): בתוספת זו, בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, יחושבו אלה בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר.
1.תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2
תעשיות אנרגיה
1.1מתקני שריפה עם הספק תרמי העולה על 50 מגה־וואט (החל מיום 5.9.2027): (בסמכות ממונה בכיר);
1.2זיקוק גז ודלק (החל מיום 5.9.2027): (בסמכות ממונה בכיר);
1.3תנורי קוק (Coke Ovens);
1.4ניזול או גזיפיקציה של פחם;
2.תיקון: תשס״ט־2
ייצור ועיבוד מתכות
2.1קלייה וסינטור (ייצור גושים חדירים על ידי לחץ וחום) של עופרות מתכת, לרבות סולפיד;
2.2ייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בכושר עבודה העולה על 2.5 טון לשעה;
2.3עיבוד מתכות ברזליות:
2.3.1הפעלת מתקני ערגול בעלי כושר עבודה העולה על 20 טון פלדה גולמית לשעה;
2.3.2הפעלת נפחיות עם פטישים או מכבשים שהאנרגיה שלהם עולה על 50 קילו ג׳אול לפטיש והערך הקלורי (calorific power) שבו משתמשים עולה על 20 מגה־וואט תרמי;
2.3.3יישום ציפוי מגן על ידי מתכות מותכות (fused metal coats) עם תשומת פלדה גולמית (crude) בכמות העולה על 2 טון לשעה;
2.4יציקה של מתכות ברזליות בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום;
2.5עיבוד מתכות לא ברזיליות:
2.5.1ייצור והפקת מתכות לא ברזליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטא־לורגיים, כימיים, אלקטרוליטיים או אחרים;
2.5.2התכה, ובכלל זה ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזליות, כולל מוצרים מוחזרים (שאריות זקוק, תבניות יציקה וכדומה) בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו־20 טון ליום לכל שאר המתכות;
2.6טיפול שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל עולה על 30 מ״ק;
3.תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2
תעשייה מינרלית
3.1ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור העולה על 500 טון ליום, או סיד (lime) בכבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום (החל מיום 5.9.2027): (בסמכות ממונה בכיר);
3.2ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
3.3התכה של חומרים מינרלים כולל ייצור סיבים מינרליים בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
3.4ייצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים, פורצלן, בכושר ייצור העולה על 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח העולה על 4 מ״ק ועם צפיפות השמה לכבשן העולה על 300 ק״ג למ״ק;
4.תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2
תעשייה כימית (החל מיום 5.9.2027): (בסמכות ממונה בכיר)
ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי של חומרים או קבוצות חומרים לפי הפירוט שלהלן:
4.1ייצור חומרים אורגנים בסיסיים כגון:
4.1.1פחממנים פשוטים (לינארים או ציקלים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטים או ארומטיים);
4.1.2פחממנים המכילים חמצן, כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים;
4.1.3פחממנים סולפורים;
4.1.4פחממנים חנקתיים, כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates);
4.1.5פחממנים המכילים זרחן;
4.1.6פחממנים הלוגנים;
4.1.7תרכובות אורגנו־מתכתיות;
4.1.8מוצרי פלסטיק בסיסיים (סיבים פולימרים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס);
4.1.9גומי סינתטי;
4.1.10צבעים ופיגמנטים;
4.1.11חומרים פעילי שטח ודטרגנטים;
4.2ייצור חומרים אנאורגנים בסיסיים כגון:
4.2.1גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו־תחמוצת הגפרית, קרבוניל כלוריד;
4.2.2חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גפרתית, אולאום (Oleum), חומצות גפריתיות;
4.2.3בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד;
4.2.4מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate);
4.2.5תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד;
4.3ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות);
4.4ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) ומוצרים בסיסיים להגנה על בריאות הצומח;
4.5ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים, תוך עשיית שימוש בתהליכים כימיים או ביולוגיים;
4.6ייצור חומרי נפץ;
5.תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2
ניהול פסולת
5.1השבה וסילוק של פסולת מסוכנת בכמות העולה על 10 טון ליום;
5.2טיפול תרמי בפסולת מוצקה לא מסוכנת בכמות העולה על 3 טון לשעה;
5.3(החל מיום 5.9.2027): סילוק או טיפול בפסולת לא מסוכנת:
5.3.1סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 50 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים:
(1)טיפול ביולוגי;
(2)טיפול פיסיקו־כימי;
(3)טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
(4)טיפול בבוצה או אפר;
(5)טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
5.3.2טיפול או שילוב של טיפול וסילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 75 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים, אולם אם הפעילות היחידה שנעשית היא עיכול אנאירובי, הקיבולת הקובעת לפעילות זו תהיה 100 טון ליום:
(1)טיפול ביולוגי;
(2)טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
(3)טיפול בבוצה או אפר;
(4)טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
5.4(החל מיום 5.9.2027): תפעול מטמנה בקיבולת העולה על 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון, למעט מטמנה לפסולת אינרטית.
6.תיקון: תשס״ט־2
פעילויות אחרות
6.1טיפול ועיבוד המיועד לייצור תוצרי מזון מחומרי הגלם מהצומח ביכולת ייצור העולה על 300 טון ליום (ערך ממוצע על בסיס רבעוני);
6.2כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים בהספק העולה על 10 טון ליום;
6.3טיפול שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים בעזרת ממיסים אורגניים, במיוחד להדפסה, לצביעה, לציפוי, לשימון, לניקוי, לאימפרגנציה וכדומה, הצורך ממיסים בכמות העולה על 150 ק״ג לשעה או 200 טון לשנה;
6.4ייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי אינסינרציה או גרפיטיזציה.
תוספת רביעית
(סעיף 41)
מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות
1.
בית חולים.
2.
מעבדה.
3.
בעל צי כלי רכב; לעניין זה –
”צי כלי רכב“ – כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:
(1)10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו, ”רכב מסחרי“, ”שירות הובלה“ – כהגדרתם בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;
(2)50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם בפקודת התעבורה;
(3)100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו בפקודת התעבורה.
4.
רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972.
5.
נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971.
תוספת חמישית
(סעיף 22)
מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר
| גופרית דו חמצנית ותרכובות גופרית אחרות | Sulphur dioxide and other sulphur compounds |
| תחמוצות חנקן ותרכובות חנקן אחרות | Oxides of Nitrogen and other Nitrogen compounds |
| פחמן חד חמצני | Carbon Monoxide |
| חומרים אורגניים נדיפים | Volatile organic compounds |
| מתכות ותרכובותיהן | Metals and their compounds |
| אבק | Dust |
| כלור ותרכובותיו | Chlorine and its compounds |
| פלואור ותרכובותיו | Fluorine and its compounds |
| ארסן ותרכובותיו | Arsenic and its compounds |
| ציאנידים | Cyanides |
| חומרים אשר הוכחו כקרצינוגניים או כמוטוגניים או שיש להם השפעה על הרבייה אם הם נישאים באוויר, וכן חומרי המוצא של חומרים כאמור | Substances and preparations which have been proved to posses carcinogenic or mutagenic properties or properties which may affect reproduction via the air |
תיקון: תשס״ט
| דיאוקסינים ופוראנים | Polychlorinated dibenzodioxins and polychlorinated dibenzofurans |
התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשס״ח (22 ביולי 2008).
- אהוד אולמרט ראש הממשלה
- גדעון עזרא השר להגנת הסביבה
- שמעון פרס נשיא המדינה
- דליה איציק יושבת ראש הכנסת
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.