סעיף 118 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת.

על אף הוראות סעיף 116, אלה קבילות שלא יהא בהן בירור אלא אם מצא נציב הקבילות, מטעמים שירשמו, שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:

(1)קבילה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור, והוא אינו מסוג הענינים שסעיף 117 דן בהם;

(2)קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו היא נסבה, ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר – מהיום שבו נודע לו המעשה;

(3)קבילה על מעשה שפגיעתו בסוהר הנפגע או בשוטר הנפגע, לדעת נציב הקבילות, היא מזערית או שסבור נציב הקבילות כי המעשה ראוי מעצם טיבו שיברר אותו הממונה על הסוהר הנפגע או השוטר הנפגע או גורם אחר בשירות;

(4)קבילה נגד מי שחדל להיות סוהר לפני בירורה, והיא מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי;

(5)קבילה בעניין שהתברר או שמתברר כתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין בשירות, לרבות בידי קצין בודק או ועדת חקירה שמונו לפי פקודות השירות, או במשרד לביטחון הפנים.