סעיף 36א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי.

נכה שבידו הברירה לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי, יחולו עליו הוראות אלה:

(1)בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו־32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי ‏‏‏‏‏חוק הביטוח הלאומי‎‎‎ לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיפים 18 ו־18א, תגמול לפי סעיפים 4, 4א, 5 או 5א וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפסקה זו, ”תביעה“ – לרבות בקשה לפי סעיף 35;

(2)בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שעתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי אילו בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי;

(3)פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 328 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4)פסקה (3) תחול על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960;

(5)הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).