חוק1989הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשס״ב, תשס״ח, תשע״ו, תשפ״א
בחוק זה –
”גז“ – (נמחקה);
”גז“, ”גז טבעי“, ”הממונה“ ו”המנהל“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי;
”גז פחמימני מעובה“ – (נמחקה);
”חוק משק הגז הטבעי“ – חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מיתקן גז“ – מיתקן או מכשיר המשמש להחסנה, להובלה, למדידה, לצריכה, לצבירה, או לשריפה של גז ולפליטתם של גזי שריפה, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואבזרים המשמשים במיתקן;
”מיתקן גז טבעי לצריכה“ – כמשמעותו בסעיף 8ב;
”מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית“ – (נמחקה);
”נותן שירותי הזרמת גז“ – ספק גז של גז טבעי או מי שקיבל רישיון לפי פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי;
”עבודת גז“ – תכנון, התקנה, בדיקה, בפלכלה שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן גז, מילוי או הולעה של גז, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור;
”ספק גז“ – אדם שעסקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז;
”השר“ – שר האנרגיה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.