סעיף 13 לחוק התקנים, תשי״ג–1953, איסורים.

(א)אסור לאדם –

(1)להשתמש במילה ”תקן“ לקביעת מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון, לעניין פעולותיו בהתאם לסמכותו לפי חוק זה;

(2)(נמחקה);

(3)לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן, בתו התעדה או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;

(4)לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם, כי המצרך מתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור, פרט לסימון כחוק בתו תקן או בתו התעדה;

(5)לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון או מעבדה מאושרת שהוסמכה כאמור בסעיף 11ב(1) משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור.

(ב)בסעיף זה, ”מצרך“ לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק המחובר להם או למצרך.