סעיף 16 לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס״ח–2007, דין מענק.

(א)על אף הוראות כל דין, מענק ששולם לפי פרק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין –

(1)הפקודה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין;

(2)חוק הביטוח הלאומי;

(3)חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;

(4)חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;

(5)חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(6)חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992.

(ב)זכות למענק לפי חוק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעובד הזכאי למענק, לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראות סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך 90 ימים מיום ששולם כאמור.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), נפטר עובד, יהיו זכאים יורשיו לקבל מענק לפי חוק זה במקומו, ובלבד שהעובד או יורשו עשו את כל אותם מעשים ודברים שהעובד היה נדרש לעשותם על פי חוק זה לצורך קבלת המענק ושהיורש המציא למנהל צו ירושה או צו קיום צוואה וכן מסר למנהל פרטי חשבון בנק של אחד היורשים שאליו יש להעביר את המענק.