Skip to main content

Law2007

Section 16 of חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס״ח–2007, דין מענק.

This section is in פרק ב׳: מענק לעובד שכיר

16. דין מענק

תיקון: תשע״ו, תשע״ח

(א)על אף הוראות כל דין, מענק ששולם לפי פרק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין –

(1)הפקודה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין;

(2)חוק הביטוח הלאומי;

(3)חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;

(4)חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;

(5)חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(6)חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992.

(ב)זכות למענק לפי חוק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעובד הזכאי למענק, לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראות סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך 90 ימים מיום ששולם כאמור.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), נפטר עובד, יהיו זכאים יורשיו לקבל מענק לפי חוק זה במקומו, ובלבד שהעובד או יורשו עשו את כל אותם מעשים ודברים שהעובד היה נדרש לעשותם על פי חוק זה לצורך קבלת המענק ושהיורש המציא למנהל צו ירושה או צו קיום צוואה וכן מסר למנהל פרטי חשבון בנק של אחד היורשים שאליו יש להעביר את המענק.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס״ח–2007⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring