סעיף 6 לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993, ניכוי מס במקרים מיוחדים.

(א)מעביד המשלם הכנסת עבודה לשאיריו של עובד שנפטר, כאמור בסעיף 125א לפקודה, ינכה ממנה בעת התשלום, מס בשיעור הנמוך שבין שניים אלה:

(1)שיעור של 40%;

(2)שיעור המס שהיה צריך לנכותו מאותה הכנסה אילו שולמה לעובד.

(ב)מעביד המשלם לעובד משכורת כהגדרתה בפסקה (6) [בהגדרה ”משכורת“] לתקנה 1, כאשר לעובד לא שולמה משכורת חודש או שכר עבודה, ינכה ממנה, בעת התשלום, מס בשיעור המרבי.

(ג)מעביד המשלם משכורת לעובד תושב חוץ ינכה ממנה, בעת התשלום, מס לפי הנחיות פקיד השומה.

(ד)מעביד שהוא קופת גמל המשלם לעובד דמי חופשה, דמי מחלה או דמי חגים, ינכה מתשלומים אלה מס בשיעור 25%.

(ה)(נמחקה).

(ו) (1)מעביד המשלם לעובד משכורת בעד עבודת משמרות, יראה אותה כחלק בלתי נפרד ממשכורת החודש, או משכר העבודה, ינכה מהם מס בהתאם ויתיר זיכוי בסכום השווה ל־15% מהמשכורת בעד עבודת משמרות; סכום הזיכוי לא יעלה על הסכום שנקבע בתקנות הקובעות.

(2)מעביד המנכה את המס לפי תקנת משנה זו חייב להצהיר ולהודיע לפקיד השומה על תשלום משכורת בעד עבודת משמרות בטופס שנקבע לכך (טופס 0105) תוך שבוע ימים מיום התשלום הראשון שממנו נוכה מס במקור; הודעה והצהרה כאמור הינם תנאי לתחולתן של תקנות אלה.

(ז)מעביד המשלם לעובד משכורת שהיא תשלומים בעד שבתון, ינכה ממנה, בעת התשלום, מס בשיעור של 35%.

(ח)נכה המשלם משכורת או שכר עבודה למלווה, ינכה מהם בעת התשלום מס בשיעור שלא יעלה על 25%; בתקנת משנה זו –

”נכה“ – כמשמעותו בסעיף 9(5) לפקודה, הנזקק למלווה לשם תפקודו;

”מלווה“ – יחיד המקבל משכורת מנכה בעד עבודתו כמלווה צמוד של אותו נכה.

(ט)מעביד המשלם שכר עבודה בסכום כולל למספר עובדים יומיים והחלק המגיע לכל עובד אינו ידוע למעביד, ינכה משכר זה, בעת התשלום, מס בשיעור של 35%; לענין תקנת משנה זו, ”עובד יומי“ – לרבות יחיד המקבל שכר עבודה ממעביד אחר בעד עבודה של שמונה עשר ימים בחודש או יותר.

(י)מעביד שהוא קופת גמל המשלם לעמית בקופת גמל סכום בשל היוון קצבה מוכרת, ינכה, בעת התשלום, מס בשיעור של 15% ממרכיב הרווח היחסי כהגדרתו בסעיף 9א לפקודה.

(יא)לשיעור המס שמנוכה לפי תקנה זאת יווסף מס נוסף כאמור בסעיף 121ב לפקודה.