סעיף 7 לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993, ניכוי מס ממענק פרישה.

(א) (1)מעביד המשלם לעובד למעט עובד יומי, מענק פרישה שכולו או חלקו אינו פטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה, ינכה בעת התשלום מהחלק שאינו פטור, מס כאילו היה משכורת בלתי קבועה, לפי המשכורת האחרונה ששולמה לעובד; שולמה המשכורת האחרונה בשל עבודה בחלק מחודש, תובא בחשבון לענין חישוב הניכוי האמור המשכורת האחרונה שהיתה משתלמת לעובד בעד עבודה בחודש שלם.

(2)מעביד המשלם לעובד יומי מענק פרישה שכולו או חלקו אינו פטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה, ינכה מהחלק שאינו פטור, בעת התשלום, מס בשיעור שיורה לו פקיד השומה; המעביד חייב לבקש הוראות מפקיד השומה לפני התשלום.

(ב) (1)מעביד שאינו קופת גמל המשלם מענק פרישה, כאשר משולם מענק עקב אותה פרישה גם מאת קופת גמל, ינכה ממלוא המענק שהוא משלם, בעת תשלומו, מס כאילו היה משכורת בלתי קבועה;

(2)הוכח למעביד, להנחת דעת פקיד השומה, כי סך כל מענקי הפרישה שהוא שילם וששילמה קופת גמל אינם עולים על הסכום הפטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה, או שחלק מהתשלום פטור ממס לפי הסעיף האמור, רשאי פקיד השומה להורות על פטור ממס או על סכום המס שעליו לנכות מאותו מענק פרישה שהוא משלם.

(ג)שילם המעביד את מענק הפרישה כולו או חלקו, בשווה כסף, ינכה מאותו חלק ממנו שאינו פטור ממס לפי סעיף 9(7א) לפקודה מס לפי שוויו בעת התשלום.

(ד)לענין תקנה זו רואים כתשלום גם מענק פרישה שנשאר מופקד בקופת גמל, כאמור בסעיף 9(7א)(ז) לפקודה.