סעיף 1ב לחוק הדואר, התשמ״ו–1986, מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו.

(א)השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.

(ב)במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:

(1)מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;

(2)התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;

(3)תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;

(4)שיקולים שבטובת הציבור.

(ג)בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.

(ד)השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.

(ה)לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.

(ו)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ח), ומהוראות לפי סעיפים 88י ו־126, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:

(1)הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;

(2)קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;

(3)דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.

(ז)רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.

(ח)השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).

(ט)השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1)בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;

(1א)חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;

(2)בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;

(3)בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;

(4)בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;

(5)בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, או הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ואם הוא תאגיד – גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(6)(נמחקה);

(7)לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.