תקנות2000הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 43 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000, עיכוב ביצוע וסעד זמני.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳ – הוראות כלליות
43. עיכוב ביצוע וסעד זמני
תיקון: תשס״ט
(א)בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, או של ההחלטה שהיא נושא הערעור המינהלי, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון.
(ב)הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו.
(ג)הוראות תקנה 9 ו־35(ב) ו־(ג) יחולו לענין בקשה והחלטה לעיכוב ביצוע וסעד זמני, בשינויים המחויבים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.